משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: בעולם העתיק, ידע כל מנהיג גדול, שחובה עליו לספק שני דברים פשוטים לאוכלוסיה המצייתת: לחם, ושעשועים. לתפיסה שלטונית מוצלחת זו הרבה נינים, ונינות, אבל הגענו בעידן המודרני לסוג של היפוך אורווליאני מעניין עבור קונספט פשוט זה.
ה-New Speak עושה מן החושך אור, ומן היום לילה. כך, בנוסף לריאליטי הטלוויזיוני, ולטכנולוגיה המעבידה בפרך את הזמן הפנוי ("שעשועים"), יש לנו הנהגה שמציירת לנו את המיסים, ואת הקיצוצים, כדבר חיובי, מחויב המציאות. הכול על בסיס קיומו של מזבח הצמיחה הקדושה, שאותה חייבים לקיים ובמסגרת כללי המשחק שקבעו חברות הדירוג. ובצורה עממית במקצת, כדי שיהיה "לחם", עלינו לצמצם את החגורה. דרך אגב, אלו אותן חברות דירוג אשר נתנו את ה-AAA לאג"חי הסאב-פריים (אלו שיצרו את הבסיס ההוני להתפוצצות הפיננסית, שהדיה אנו מרגישים עד היום).
לדעתי, ישראל, הבנויה כחברה רב שכבתית כלכלית, דתית, אתנית, והשכלתית, לא יכולה להיות מדודה על פי אותם כללי מקרו כמו מדינה אירופית הומוגנית, ונטולת בעיות סביבתיות כמו שלנו. הסרגל המדרג הנוקשה, הדומה במקצת לעיוות של המטבע האירופי האחיד, מול הגיוון האדיר במדינות הגוש, מייצר צורך מלאכותי, המהווה את הבסיס להרס המתמשך של מעמד הביניים המקומי.
וכך אנו עדים לפארסה המעציבה, שבה הפקידות באוצר אומרת את ה"אמת" (כפי שהיא הורגלו לראותה על פי המדיניות שננקטה עד כה) מול הפוליטיקאים, המנסים לרסן את המסר, לקראת בחירות, המכוונות, בחלקן, לשאיפה של הקלת הסבל החברתי. כולם יודעים שמיסים, וקיצוצים, יהיו מנת חלקנו, כי כך אומר המדריך להישרדות בסביבה הפיננסית של היום.
מעניין שכל ההנהגות אצלנו התנהגו, ביישום כללים אלו, בנוקשות אדירה, וזאת על מנת להיות "כמו כולם". בשונה לחלוטין, ראינו התנהלות של "לעמוד על שלנו", כאשר היה מדובר על סוגיות מדיניות, והתיישבויות. ההבדל בולט במיוחד, כאשר משווים אותו מול ציפיות העולם בשני תחומים אלו. עד שלא נראה שלום במקומותינו, עלינו כנראה להשלים עם כך, ולסבול מן ההשלכות היום-יומיות על רמת חיינו, במדינתנו מוקפת האויבים.
להזכירכם, אנו אחת מן המדינות שבה האוכלוסייה מדווחת על עצמה כמאושרת מאוד, וכמרוצה מחייה.
בניגוד לצפוי, הדולר-שקל יורד, ולא עולה, היום. כל החלקים בפאזל היו מסודרים לעלייה בנכס: נתון אינפלציוני נמוך מהצפוי (מדד מחירים לצרכן אתמול), ירידה באירו בעולם (וכך עלייה של הדולר בעולם), מתיחות בין הנהגת המדינה לנשיא הנבחר ישן-חדש בארה"ב, ומצב טכני של מכירות יתר.
כל אחד מהגורמים לעיל, מביא בדרך כלל לתגובה חיובית במטבע האמריקאי, והנה, השילוב של כולם, לא מצליח לעשות זאת. לא ברור כל כך למה, אבל לדעתי זו פשוט השהייה של מה שצריך לקרות, בתקופה מאוחרת יותר בשבוע. בכול אופן, אם כל הגורמים שציינתי ימשיכו להתקיים, תהיה אותה העלייה בדולר, ואז נוכל לומר שראינו תחתית כפולה, ובסיס איתן, סביב 3.70, כנקודת התחלה של מגמה עולה חדשה
בינתיים, היעדים מטה ממשיכים להיות ב 3.704, 3.691, כאשר חזרה מעלה חייבת לעבור דרך רמות המחיר הנמצאות ב-3.75, 3.791, 3.849, ו-3.875.