רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה: דרכים לתיאור חומרת המצב בתקציב המדינה לא חסרות. הנפוצה בהן היא השוואת הגירעון בפועל במונחי תמ"ג בשנה שעברה (4.2%) לגירעון שתוכנן במקור (2.0%) או לזה שעודכן באמצע השנה שעברה (3.4%).
דרך אחרת לתיאור ההידרדרות התקציבית הינה באמצעות התפתחות הגירעונות בתקציביהן של ממשלות ארה"ב וישראל, במונחי התמ"ג שלהן, בשבע השנים האחרונות. המשבר העולמי החל בארה"ב, אך זו הצליחה לבלום בתוך 3 שנים את הזינוק בגירעון (שהגיע עד 10.5% תמ"ג) ושיעורו הנוכחי (4.3%) סביר בהרבה. לגבי ישראל נטען תחילה כי היא אחת הבודדות שגילתה איתנות כלפי המשבר העולמי ואולי זה היה הרקע למחאה החברתית בקיץ 2011, אך עד מהרה הגירעון קפץ וסגר את הפער בין שתי המדינות.
אך בכלכלה, כמו בכלכלה, לכל מטבע שני צדדים. יש די גורמים שיצמצמו את ההשלכות השליליות שיש לבור התקציבי על המשק והחברה.
א. הבחירות הוקדמו על רקע החריגה התקציבית והצורך בקיצוצים רחבי היקף, דבר המשקף הכרה של מקבלי ההחלטות בדחיפות הטיפול בנושא.
ב. החוב הציבורי של מדינת ישראל (להבדיל מהגירעון התקציבי) במונחי תמ"ג הצטמצם בשנות המשבר מ-82.3% ב-2006 ל-72.7% ב-2011, בעוד בגוש האירו,לדוגמא, הוא התרחב מ-70% ל-87%. כך לפי נתוני משרד האוצר ואתר יורוסטאט.
ג. החוב הסחיר של מדינת ישראל, הן בשקלים והן במטבע זר, מדורג גבוה למדי על ידי חברות דירוג האשראי: A1 אצל Moody’s, A+ אצל Standard & Poor’s ו-A אצל Fitch. אם המצב הביטחוני באזורנו היה טוב יותר, סביר כי הדירוגים הללו אף היו גבוהים יותר. בניגוד לרוב המוחלט של המדינות, דירוגי החוב הישראלי נטו לעלות בשנות המשבר והאופק של כולם יציב, כך שהחברות השונות לא תורדנה אותם בטרם תקדמנה לכך אזהרה בדמות הורדת אופק הדירוג. בעולם בו מדינות רבות מתחרות על מקורות מוגבלים, לדבר חשיבות רבה.
ד. עקום התשואה לפדיון כאן הינו בין התלולים במדינות המפותחות (בישראל ההבדל בין תשואת הפדיון על איגרות החוב ל-10 שנים ושנתיים עומד יום על 1.8 אחוזים בעוד בארה"ב וגרמניה הפער עומד על 1.6 ו-1.3 אחוזים), אך לנוכח הריבית הנמוכה בארץ (1.75%), תשואות הפדיון על איגרות החוב הלא צמודות במח"מ בינוני - גבוה, המהוות את חלקי הארי של ההנפקות הממשלתיות, אינן כה גבוהות וקל יותר לנהל ולממן את העלות הכרוכה בחוב הגדל. בהקשר זה, הוצאות הריבית ביחס לתמ"ג קטנו בהתמדה בשש השנים האחרונות מ-5.4% ל-4.2%.
ה. נתח תושבי החוץ בסך החוב הציבורי נמוך בארץ בהשוואה בין מדינות: בשנת 2011 עמד שיעורם על 6.6% מסך החוב. לכן, רגישותו של החוב לזעזועים מדיניים, ביטחוניים ואחרים קטנה וכך גם פוטנציאל התנודתיות בו ובעלויות המימון הכרוכות בו. כך קל יותר לנהל את החוב. בהקשר זה נזכיר את יפאן, המצליחה לגלגל את החוב הגדול ביותר בעולם, במונחי תמ"ג, הודות לכך שרובו המכריע מוחזק בידי יפאנים, המתחשבים פחות בכך שתשואת הפדיון על איגרת החוב ל-10 שנים של ממשלתם עומדת על 0.83% בלבד (הכי נמוכה למעט שווייץ).
ו. בחודשים הבאים תיגזרנה הוצאות הממשלה מהרמה המתוכננת המקורית שלהן בשנה שעברה (לפי 1/12) בתוספת העלייה במדד המחירים לצרכן. כך ייבלם טכנית הגידול המהיר בהוצאות ולמדינה ייפתח חלון הזדמנויות לתכנן את מסגרת ההוצאות לשנת 2013 ללא לחץ זמן. בהקשר זה, ראוי לשקול לבנות תקציב דו שנתי חדש (עד סוף השנה הבאה) שיקנה אופק תכנוני גמיש יותר למשרדי הממשלה השונים.
ז. בשנים האחרונות גדל בהדרגה חלקו של האפיק הלא צמוד על חשבון האפיק הצמוד למדד הן בחוב הציבורי והן בגירעון הממשלתי. בשנת 2011 כ-59% מהחוב הסחיר היה לא צמוד, בהשוואה ל-43% בלבד בשנת 2002. התפתחות זו מקלה על הנכונות של תושבי חוץ לרכוש אג"ח של ממשלת ישראל שכן הם אינם מורגלים באג"ח צמודות מדד. בנוסף, אם בעקבות הריבית הנמוכה המתמשכת יתפתחו בשלב מסוים לחצי אינפלציה (תרחיש סביר מאוד), הרי ככל שנתח החוב הצמוד למדד יהיה נמוך יותר, כך יוליך הדבר לשחיקה בגודל החוב ולא להתנפחותו.
ח. במדינות רבות, תשואות הפדיון על איגרות החוב הממשלתיות, המתחרות על כספי המשקיעים עם איגרות החוב של ממשלת ישראל, גבוהות יותר, עקב מצבן הכלכלי והתקציבי המעורער יותר; לכן, התחרות מעבר לים מוגבלת למדי.
ט. בעולם מתנהל היום ויכוח עז בשאלה האם נכון בכלל לשאוף להקטין את הגירעונות התקציביים טרם יציאה מהקיפאון הכלכלי. מבחינה זו, ייתכן כי גידול בגירעון, אפילו מבני (כתוצאה מגידול בהוצאות) ולא רק מחזורי (בשל האטה בהכנסות) הינו התרופה הנכונה גם למשק הישראלי (גם אם לא במימדים של השנה שעבה).
הגורמים הללו לא ממעיטים כמובן מחומרת המצב התקציבי אצלנו וברור כי יש לטפל בו מיידית. אחת הבעיות העלולות להתעורר הינה חילוקי דעות בין הממשלה, המבכרת לצמצם את הגירעון בדרך של קיצוץ ההוצאות, לבין בנק ישראל, המסכין לאחרונה עם חריגה (בלית ברירה) מיעד ההוצאות ובהגדלת מיסים ובלבד שיעד הגירעון לא ייפרץ. שיתוף פעולה ותיאום בין שתי הרשויות היה ונותר תנאי חיוני לכך שמחזיקי איגרות החוב של ממשלת ישראל לא יירתעו מהן.
אולם, בסיוע הגורמים הללו ניתן לתאר את המצב בצורה מעט מאוזנת יותר, תוך ניצול נקודות החוזקה שהושגו כאן בעמל רב בשנים האחרונות, הודות למשמעת התקציבית שנהגה אצלנו עד לא מזמן.