משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: יש אמרה ישנה בוול-סטריט, האומרת שלא ייתכן שוק מניות חיובי, ללא ליווי מצד סקטור הפיננסים. ההיגיון הבריא העומד מאחורי זה מבוסס, כמובן, על החלק הקריטי שהמוסדות הפיננסים משחקים בכלכלה. איך בכלל תתכן כלכלה ללא סקטור פיננסי משגשג, או לפחות חיובי? קשה לדמיין זאת (ד.א זו הסיבה לבהלה העמוקה שנכנסו בה בשנות 2007-2009, כאשר היו סימנים שאותה מערכת פיננסית לא תוכל לשרוד את קריסת בועת הנדל"ן וכל זרועות התמנון של המשבר ההוא). מאז, עברו הרבה מים בירדן, והנה לאחרונה ראינו את אותו סקטור מראה חיזוק יתר, וזאת בצורה די מדהימה.
התקווה לסיום המשבר האירופאי, תוכנית ה-OMT של מריו דראגי, עידוד הנדל"ן על ידי QE3 ,ולבסוף QE4, אשר מזרים עכשיו עוד 45 מיליארד דולר לקניית אג"ח מדינה, כל אלו ביחד עם QE בבריטניה, ביפן, בסין, ועוד... יצרו אווירה בה הסיכון נמצא דווקא אצל מי שמעריך נכון את הסכנות למשק העולמי.
מי שזורם עם הבנקאים המרכזיים, והקליינטים שלהם, יכלו רק להרוויח מכך. הן באגרות, אשר עלו פלאים, והן במניות, ותעודות הסל. המוסדיים, מילאו בעזרת הפרשי הריביות את רזרבות ההון: לווים בכמעט 0, ומלווים למדינות, לחברות, ולפרטים באחוז הרבה הרבה יותר גבוה.
האם ה-RSI הנמצא כאן במצב קיצוני של קניות יתר מתריע על שינוי שלילי קרוב? לא ממש. אולי לטווח הקצר יש בעיה קטנה, אבל כל עוד הפיננסים יכולים לייצר רווחים ללא סיכון, אין הגיון בלחשב דברים רעים על סקטור זה. כמו כן, אני חושב שעד פברואר או תחילת מרץ, כאשר נתחיל ברצינות לדון בבעיית תקרת האשראי בארה"ב, ראלי סוף השנה, אשר החל בנובמבר, במדדים הכלליים, וביוני כאן, ימשיך בצורה ש שיני מסור.
http://www.fxcm.co.il/text/upload/USDILS20130110.jpg
היום היו שתי החלטות ריבית: באנגליה ובאירופה. בשתיהן, הריבית נשארה על כנה. בשני המקרים, הריבית לא הייתה משנה דבר בחיי היום-יום של האזרחים, אלא רק מעשירה יותר את המוסדות הפיננסים בעזרת הפרשי ריביות גדולים יותר בין הצד הלווה והצד המלווה.
אי הורדת הריבית, מצד הבנק האירופאי המרכזי, אפשרה גם לאירו לעלות, ולמעשה לייצר שפל גבוה יותר סביב 1.3040, כאשר הוא בדרך לייצר שיא חדש סביב 1.314 (גרף ארבע שעות). כל זה חיובי מאוד ותייצר מגמה מינורית עולה חדשה, אשר תהווה את התיקון לירידה הגדולה שראינו בתחילת ינואר.
כאשר האירו עולה, הדולר יורד, וזה מה שקורה בדולר העולמי, אבל חוסר הוודאות הקטנה הקיימת עכשיו בדבר היבחרו של בנימין נתניהו, גורמת לדולר-שקל לא לרדת כמו אחיו העולמי, אלא לשמור על רמה גבוהה יחסית סביב 3.77. תגובה זו מעניינת, ומביאה אותי למחשבה שיש בדולר שלנו כוח מספיק חזק כדי להתנגד למה שקורה בדולר העולמי, וזאת במגמה המינורית, ולכן יש יותר סבירות להמשך עליות בדולר המקומי שלנו, בטווח הקצר, מאשר ההיפך.
רמות המחיר כלפי מעלה נשארו סביב: 3.791, 3.849, 3.875. במידה והשליליות תתחדש, רמות מחיר מטה הן: 3.704, 3.691, ואז חור שחור עד 3.652.