פועלים: מעריכים כי ענף התקשורת צפוי להמשיך ולסבול מהרעה בשנת 2013

כלכלני בנק הפועלים רואים לנכון לשמר את רמת החשיפה הנוכחית ברכיב המנייתי, קרי אחזקה של 60%-70% מהפוזיציה שהוגדרה על ידי הלקוח, תוך הדגשת רמת הסיכון הגבוהה ברכיב זה בטווח הקרוב. הם ממליצים לפיכך לנצל את הירידה בסטיות התקן הגלומה באופציות המעו"ף, על מנת לבצע הגנות על הרכיב המנייתי בתיק באמצעות מכשיר זה.

בסקירה שפרסמו הם כותבים כי שנת 2012 הסתיימה אומנם עם תשואה חיובית במדדי המניות המרכזיים בבורסה המקומית, אולם לקראת תומה חזרה החולשה לשוק. השנה שעברה החלה ברגל שמאל, עם ירידות משמעותיות במדדי המניות המובילים. מגמה זו אפיינה את מרבית השנה, אולם בזכות עליות חדות שנרשמו בחודשים ספטמבר-נובמבר, עברו המדדים המובילים לתשואות חיוביות. אלא שסיום השנה נחתם בחולשה מסויימת, בשל ירידות שנרשמו בחודש דצמבר, ירידות שעדיין הותירו את השוק המקומי עם תשואות חיוביות נאות בהשוואה לשווקים המערביים. מנגד, השבוע הראשון של 2013 נפתח ברגל ימין, בעיקר על רקע אישור הממשל האמריקאי את התוכנית לפתרון משבר הצוק הפיסקאלי, אשר היווה איום מרכזי על שוקי ההון הגלובליים בחודשים האחרונים.

ברמת המיקרו, אנו מעריכים כי ביצועיהן העסקיים של החברות המסוקרות מתוך רשימת ת"א 25 צפויים לרשום מגמה מעורבת בשנת 2013, בהשוואה ל-2012. התמונה הכללית תציג להערכתנו שיפור ברווחיות המצרפית של החברות במדד, אולם בחלוקה ענפית, תימשך השונות בין הענפים השונים. אנו מעריכים, כי ענף התקשורת צפוי להמשיך ולסבול מהרעה, כשמנגד צפוי שיפור בענפי המזון, האנרגיה והנדל"ן. יתר הענפים יציגו להערכתנו מגמה מעורבת בתוצאותיהם.

בעיני שוק המניות, 2013 נפתחת ברמת אי ודאות גבוהה יחסית. סימני ההאטה במשק, לצד הציפיה לגיבוש מדיניות כלכלית לאחר הבחירות, אשר תכלול ככל הנראה גם גזירות נוכח הפערים בתקציב, עלולים להעיב על השוק בטווח הבינוני. מנגד, סביבת הריבית ממשיכה להיות נמוכה מאוד, וברווחיות החברות צפוי כאמור שיפור מסויים לעומת 2012.

בתחום המאקרו: מהאומדן המוקדם של הלמ"ס עולה כי, המשק הישראלי צמח בשנת 2012 בשיעור של 3.3%. לאורך השנה ניכרה האטה בשיעורי הצמיחה, ובמחצית השנייה של השנה סביר להניח שהצמיחה הייתה נמוכה מ- 3% (הלמ"ס עדיין לא פרסמה את הנתון של הרבעון הרביעי). הגורם העיקרי להאטת הצמיחה הוא הירידה בהתרחבות היצוא, ככל הנראה על רקע המצב הגלובלי. יחד עם זאת, ניתן לראות התמתנות בשיעורי הצמיחה בצריכה הפרטית ובהשקעות. כלכלני הבנק מעריכים, כי שלושה גורמים עיקריים צפויים להשפיע על הפעילות בשנת 2013: הצמיחה העולמית הממותנת, המדיניות הפיסקאלית שצפויה להיות מרסנת יותר, ומנגד בצד בחיובי, צפי לתחילת הזרמת גז ממאגר תמר ברבעון השני של השנה. עוד מעריכים כלכלני הבנק, כי ללא השפעת תפוקת הגז של תמר, צמיחת המשק בשנה זו הייתה מסתכמת ב- 2.5%, צמיחה שלא שונה בהרבה מזו ששררה במחצית השנייה של 2012. צמיחת המשק כולל בהשפעת הגז הטבעי מתמר צפויה להגיע ל- 3.3%.

המצב הטוב של שוק העבודה המשיך להפתיע אותנו בשנת 2012: שיעור האבטלה נותר יציב בקירוב ברמה של כ- 7% ומספר המועסקים גדל בכ- 3.5%, מרביתם נוספו לסקטור הציבורי: שירותי חינוך ובריאות. להערכת כלכלני הבנק השילוב של צמיחה איטית יחסית וצעדי התייעלות של הסקטור העסקי יביאו לעלייה הדרגתית בשיעור האבטלה השנה עד לרמה של כ- 7.5%.

מדד המחירים לצרכן עלה ב-11 החודשים הראשונים של 2012 בשיעור של 1.4% וכלכלני הבנק צופים שבחודש דצמבר הוא ירד ב-0.1%, כך שהאינפלציה השנתית תסתכם ב-1.3%. לא צפויים לחצים אינפלציוניים בטווח הקרוב, להפך, הסביבה הממותנת פועלת להוזלת מחירים, וגם עליית מחירי הדיור (שכ"ד) נבלמה. תחזית האינפלציה לשנת 2013 עומדת על 2%.

ייסוף חד של 5% בשער החליפין האפקטיבי של השקל בארבעת החודשים האחרונים של השנה. בין ההסברים לייסוף ניתן למנות את התפוגגות החששות ממתקפה באיראן והציפיות לשינוי מגמה במאזן התשלומים עם תחילת זרימת הגז הטבעי בשנה הבאה. כמו כן, ניכרת בחודשים האחרונים חזרה איטית של משקיעים זרים להשקעה באג"ח ובמק"מ, לאחר שמימשו את מרבית אחזקותיהם עד לקראת אמצע שנת 2012. השיפור הצפוי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים כתוצאה מהזרמת הגז אינו מבוטל, כ-2.5 מיליארד דולר, אך אלו עדיין לא סדרי גודל שישנו את מאזן הכוחות בשוק המט"ח, מה גם שכלל אין ודאות שכספים אלו יומרו לשקלים.

המדיניות המוניטרית תמשיך כנראה להיות מובלת על ידי המגמה העולמית. הריבית תוסיף להיות נמוכה, בדומה לרמתה בסוף השנה (1.75%).

אג"ח:: שנת 2012 התאפיינה בעליות שערים בכל מדדי אגרות החוב, הממשלתיות והקונצרניות כאחד. סביבת האינפלציה הנמוכה והירידה המצטברת של 1% בריבית בנק ישראל במהלך השנה תרמו למגמה זו. עליות שערים בולטות (מעל 11%) נרשמו בטווחים הארוכים הן באפיק השקלי והן באפיק צמוד המדד. שני האפיקים, הניבו תשואות דומות, למעט בטווח הבינוני בו בלט לחיוב האפיק השקלי. פער התשואות בין אגרת חוב של ממשלת ישראל ל-10 שנים אל מול זו האמריקאית הצטמצם בכמעט 50 נקודות בסיס לרמה נמוכה של 216 נקודות בסיס. אגרות החוב הקונצרניות רשמו אף הן עליות שערים: מדדי התל בונד 20, 40 ו-60 רשמו עליות שערים של 7.95%, 9.09% ו-8.5% בהתאמה, ומדד התל בונד השקלי רשם אף הוא עליות שערים של 7.37%. במהלך השנה עודכן הרכב מדדי התל בונד, בעידכון האחרון (אוקטובר 2012) נגרעו ממדדי התל בונד אגרות חוב בסיכון גבוה ויחד עם עליות השערים באגרות החוב הקונצרניות הביאו לירידת רמת הסיכון במדדים ולצמצום ניכר במרווחים מעל אגרת החוב הממשלתית (נמצאים ברמות של כ-1.7% בממוצע). ההנפקות בשוק הקונצרני הסתכמו בכ-30 מיליארד ₪, כאשר רק כ-8.5 מיליארד ₪ הינן הנפקות של סדרות חדשות (כ-35 הנפקות חדשות) והיתרה מקורה בהרחבה של סדרות קיימות (מעט מעל 100 הנפקות).

בנק ישראל פירסם השבוע הודעה לעיתונות בדבר השקעות תושבי חוץ בישראל בה מצויין, כי תושבי חוץ השקיעו בחודש נובמבר כ-290 מליוני דולרים באג"ח ממשלתיות וכ-30 מליוני דולרים במק"מ. עוד מצויין בהודעה, כי בין החודשים ינואר-נובמבר בשנת 2012, מימשו תושבי חוץ מק"מ בסכום של כ-3.4 מליארדי דולרים נטו, ובאג"ח הממשלתיות כ-230 מיליוני דולרים נטו.

מק"מ: תשואת המק"מ לשנה ירדה לרמה של 1.69%. המק"מ מוסיף להוות חלופה לצרכי נזילות.

 ריבית משתנה: לאור תוספות התשואה מעל המק"מ, ההשקעה באג"ח ממשלתיות בריבית משתנה אינה אטרקטיבית וגם האג"ח הקונצרניות באפיק זה, הנסחרות בתוספות תשואה של כ-1.4% מעל המק"מ, אינן מומלצות כעת.

ריבית קבועה: תשואת השחרים הבינוניים נותרה כמעט ללא שינוי ותשואת השחרים הארוכים עלתה בשבוע החולף (2.41% במח"מ של כ- 3.8 שנים ו-3.29% במח"מ של כ-6 שנים). תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה לרמה של 1.83%. פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים והמקבילה האמריקאית, עלה במקצת לרמה של 213 נ"ב. אנו ממליצים על השקעה ברכיב זה במח"מ של 4-5 שנים.

צמוד מדד: ציפיות האינפלציה ירדו בשבוע האחרון בחלק הקצר והבינוני של העקום,(כ-1.83% וכ-2.42% בהתאמה), ונותרו כמעט ללא שינוי בחלקו הארוך (כ-2.65%). עפ"י תחזית המחלקה הכלכלית של הבנק, שיעור האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים צפוי להסתכם ב-1.8%. על רקע הצפי למדדים נמוכים בחודשים הקרובים, השקעה באג"ח ממשלתיות צמודות לטווח הקצר אינה אטרקטיבית. אנו ממליצים על השקעה באפיק זה במח"מ של 5-6 שנים. למשקיעים המעוניינים להעלות את רמת הסיכון, אנו ממליצים על השקעה בצמודים הארוכים, אם כי במשקל נמוך. מדדי התל בונד 20 ו-40 מגלמים תשואה של 1.67% ו- 1.81% בהתאמה. המרווחים מעל האג"ח הממשלתי של מדדי התל בונד 20 ו-40, הצטמצמו השבוע ונמצאים ברמות של 1.43% ו-1.59%בהתאמה.

לסיכום,לאור הערכתנו, כי תהליך הורדת הריבית קרוב למיצוי וכי סביבת הריבית תיוותר נמוכה לאורך זמן, אנו סבורים כי הפוטנציאל לרווחי ההון במח"מ הארוך נמוך. באפיק השקלי אנו ממליצים על השקעה במח"מ הקצר (כתחליף נזילות) והשקעה במח"מ של 4-5 שנים. באפיק צמוד המדד, אנו ממליצים על השקעה באג"ח ממשלתיות במח"מ 5-6 תוך שילוב אג"ח קונצרניות בדרוגים גבוהים, במח"מ קצר-בינוני ובעלות סחירות גבוהה.