מיטב בסקירת מאקרו שבועית: ביום ב’, במקביל להפחתת הריבית, העלה בנק ישראל את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2013. כך, לעומת תחזית צמיחה של 3.0% אשר ניתנה בחודש ספטמבר, כעת צופים בבנק כי הצמיחה בשנה הבאה תגיע לכדי 3.8%.
ממה נובעת האופטימיות של בנק ישראל? בצריכה הפרטית לא חל שינוי בין שתי ההערכות וזו צפויה להתרחב בשנה הבאה ב-2.2%. ההשקעות במשק והיצוא הידרדרו, לעומת התחזית של ספטמבר. ההשקעות עודכנו מטה ב-0.7%, היינו כעת צופים בבנק ישראל כי אלו יתרחבו ב-0.3% בלבד, לעומת הערכה של 1.0% בספטמבר. כיוון דומה מתרחש גם ביצוא אשר צפוי להתרחב ב-3.2%, לעומת צפי של 3.8% בספטמבר. היינו, קיצוץ של 0.6% בתחזית.
בהוצאה הממשלתית ישנה דווקא מגמה חיובית זו עודכנה כלפי מעלה ב-0.9%, להתרחבות של 4.3%, שהיא גבוהה מאוד, לעומת קצב ההתרחבות הריאלי בשנים עברו. זו, כפי הנראה, נובעת מהבעיה הפיסקלית הנוכחית אשר תביא להתרחבות בגודלה של הממשלה (העלאת מסים), תוך שמירה על גירעון גבוה למדי.
עם זאת, ה"סיפור" החשוב נמצא במקום אחר לגמרי - ביבוא. בעוד שבהערכה של חודש ספטמבר צפו בבנק ישראל כי היבוא יתרחב בשיעור של 2.0%, כעת צופים לכדי התכווצות של 1.4%. כלומר, פער של 3.4%, בין הערכת ספטמבר לזו של דצמבר. אם נניח שכל שאר הגורמים (כגון, צריכה פרטית, השקעה בנכסים וכד’) היו נותרים ללא שינוי, משמעות הדבר הייתה תרומה של כ-1.5% לצמיחה בשנת 2013. עם זאת, הואיל וההשקעות במשק וגם היצוא צפויים להתרחב בשיעור צנוע מאשר הערכת ספטמבר, בהתחשב בקיזוז מסוים של ההוצאה הממשלתית, עודכנה, כאמור, תחזית הצמיחה ב-0.8%, כלפי מעלה.
היינו, הסיפור המרכזי של השיפוע בתחזית הצמיחה של בנק ישראל לא מגיע משיפור בפעילות המשקית, אלא מצמצום בעלויות היבוא של חומרי האנרגיה למשק (שימוש בגז המופק בשדה "תמר"), שלו יש השפעה משמעותית על הצמיחה. נציין, כי יבוא חומרי האנרגיה לישראל הסתכם בשנת 2012 בכ-65 מיליארד ש"ח ומשמעות התחזית היא לצמצום של כ-10 מיליארד ש"ח ביבוא חומרי הגלם.
יחד עם זאת, נשמור מידה מסוימת של אופטימיות, כאשר נציין כי בבנק ישראל צופים למעשה ליציבות בשיעור האבטלה, אשר יהיה ברמה של 7.1% בשלהי 2013, לעומת התחזית הקודמת בה הם צפו לכדי עליה ל-7.6%.