הנחת העבודה של הכלכלנים בבנק דיסקונט, היא כי 2013 תהיה "עוד מאותו דבר", כלומר שנה טובה יחסית לנכסי הסיכון בעולם ובישראל. זאת, בתנאי שיהיה פתרון סביר לצוק הפיסקאלי בארה"ב ובמידה וכצפוי- המדיניות המרחיבה חובקת העולם תמשך. סביבת ריבית נמוכה ו-"תעודת ביטוח" מצד קובעי המדיניות שמוכנים לתמרץ במידת הצורך, ימשיכו לתמוך בכלכלה הריאלית (גם אם ללא התאוששות מדהימה) ולדחוף משקיעים לנכסי סיכון בחיפוש אחר תשואה.
סביבה כזו תביא להתעצמות מגמת המיזוגים והרכישות בעולם, על רקע תנאי מימון זולים והיעדר צמיחה מספקת, ממנה ייהנו גם חברות טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה מקומיות. מגמה חיובית בשווקי ההון תיטיב גם עם חברות הפיננסים ובייחוד עם חברות הביטוח בישראל, שלהן בטא גבוהה מול שווקי ההון. המשק הישראלי עומד בפני מהפך הגז הטבעי, שהתחלת זרימתו למפעלים מקומיים ב-2013, תביא לחיסכון של מאות מיליוני דולרים בשנה לחברות עתירות אנרגיה, לפעילות השקעות וגיוסים נמרצת מצד מחפשות ומפיקות הגז ולפיתוח ער של תשתיות הפקה והובלה מתאימות.
להערכתם הצטרפות הציבור לבורסה תהיה עדיין הססנית, לאור התנודתיות המוגברת בשווקים. לכן, גם החיפוש אחר נכסי סיכון יהיה סלקטיבי ותהיה העדפה לחברות בוגרות, תזרימיות ומובילות בתחומן, המצליחות להראות רווחים ולחלק דיבידנדים, תוך הצגת צמיחה, גם אם איטית. בקטגוריה זו, הם מזהים פוטנציאל בענף התקשורת אשר נחבט קשות בשנת 2012. הם מעריכים כי לירידות החדות שחוו מניות בסקטור התקשורת, יש פוטנציאל תיקון של עשרות אחוזים, גם אם המגמה הראשית בענף תיוותר דובית. בגזרת הענפים הפחות מומלצים, אנו מזהים את מניות הנדל"ן למרות השונות הגבוהה בפעילויות של החברות השונות. גם ענף המזון ורשתות השיווק, מתייצבות ויחסי הסיכוי-סיכון בהם דומים לאלו של השוק עצמו.