אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, נשא היום את דברי הפתיחה בכנס של בית ההשקעות מיטב שדן בנושא שכר הבכירים בחברות הציבוריו. תיקון 20 לחוק החברות, או מה שקרוי חוק שכר בכירים, בניגוד לדעה הרווחת, לא נועד להקטין או להגביל את שכר הבכירים.
"אמנם בתחילת הדרך היו מספר הצעות חוק שנועדו לכך אולם הממשלה, בראשות שר המשפטים נאמן הבינה שבמדינה מתקדמת ששואפת לפיתוח וצמיחה כלכלית אין מקום להתערבות ישירה בקביעת השכר. (לצערי עדין ישנם גורמים כיום שהאג’נדה שלהם כוללת הגבלת שכר בחוק אבל אני מקווה ומאמין שהם יכשלו במימוש האג’נדה הזאת)", אמר פלטו בפתח הדברים.
פלטו הסביר את הגישה הממשלתית המוטעית שמתייחסת רק לחברות הציבוריות שמתוקף היותן ציבוריות, חייבות לפרסם את שכר מנהלן. "כדי להתמודד עם בעיות של אי שוויון במשק חייבים להשתמש בכלים מאקרו-כלכליים שמטפלים בכלל האוכלוסייה ולא רק באלה, שע"פ החוק, על מזבח השקיפות, נאלצים לפרסם את שכרם בפומבי".
התיקון לחוק נועד ליצור , מה שקרוי ’הבניית תהליך התגמול’ או בלשון פשוטה יותר "לעשות סדר" בתהליך קביעת השכר. איגוד החברות הציבוריות הוביל ותמך במגמה הזאת גם בוועדת נאמן, שעל בסיסה נוסח החוק, וגם בדיונים בוועדת החוקה.
"הממשלה והכנסת לא הסתפקו במגמה של עשיית סדר בתהליך והחליטו שהם לא סומכים על החברות הציבוריות שיידעו מה מדיניות תגמול ובפטרוניות אופיינית הוסיפו רשימה ארוכה, מסורבלת ומסובכת של סעיפים שצריך להתייחס אליהם, שצריך להתחשב בהם וכד’ מה שיגרור בסופו של דבר ערימות מיותרות של מלל של עורכי דין, רו"ח ומשרדים שמתמחים בתגמול בכירים שינסחו עבור החברות", הסביר פלטו.
"אבל חמור מכך זו המגמה ההולכת וגוברת בחקיקה הממשלתית של פגיעה בזכויות הקנין של בעלי השליטה בחברות. אם במקרים של ניגוד עניינים זה היה מוצדק הרי במקרה של תגמול המנכ"ל ונושאי המשרה האחרים אין שום הצדקה. ניסו ’למכור לנו’ שבעזרת שכר גבוה יוצרים ’שליטה’ על המנכ"ל. ’שטות גמורה’ המנכ"ל תלוי בבעל השליטה מלכתחילה ולא משנה איזה שכר הוא משלם לו. וכך הוסיפו להצעת החוק את האפשרות שהמיעוט באספ"כ יאשר/או לא יאשר את מדיניות התגמול ושכר המנכ"ל, אותו מיעוט שלא ממש מכיר את החברה ואינו נושא בשום אחריות לחברה למקרה שבו הוא טעה (ולעיתים הוא יכול גם להיות מתחרה של החברה שיש לו אינטרס להכשילה). גם מנסחי הצעת החוק חשבו כך וכתבו: ’האסיפה הכללית אינה גוף מקצועי המתאים לניהול דיונים מורכבים בנושא שכר. לא תמיד יש בידי האסיפה הכללית מלוא המידע והמומחיות לצורך קבלת החלטות מעין אלה’".
"וזה בשעה שביד השנייה של אותה ממשלה מספרים לנו שבמקרים בהם בעל שליטה יורד באחזקתו מתחת לסף מסוים מתחילות להיווצר "בעיות נציג" בינו לבין החברה – ראה חוק הריכוזיות. לכן אני קורא לדירקטוריונים לא להסס ולהפעיל את יכולתו, שנוסחה במפורש בתיקון לחוק, ולקבל החלטה שהיא נוגדת האספ"כ, אלא אם כן באמת האספ"כ תאיר את תשומת הלב של הדירקטוריון שלא פעל לטובת החברה", מסביר פלטו.