לאומי מפרסם את הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו" בראשות ד"ר גיל בפמן: בחודש נובמבר ירד מדד המחירים לצרכן ב- 0.5%. ירידת המדד נובעת מירידה של מחירי הפירות והירקות, ירידה של מחירי הדיור (מתונה יחסית לחודשים הקודמים) וירידה ברכיבי תחבורה ותקשורת שונים ובפרט מחירי הדלק, הוצאות על נסיעה לחו"ל ומחירי הסלולר. נציין כי שיעור ירידת מחירי הסלולר מאז החלה הרפורמה מסתכם בשיעור "חד ספרתי" בלבד, זאת על פי האופן שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת את ההוצאה הכוללת של משקי הבית על שירותי סלולר.
מחירי המזון עלו בחודש נובמבר בשיעור של 0.8% ומיתנו את ירידת המדד. בארבעת החודשים האחרונים מסתכמת העלייה במחירי המזון בכ- 3.5%. נציין כי מדובר בשיעור עלייה מתון יחסית לשיעור העלייה עליו הודיעו חברות המזון השונות באמצעות כלי התקשורת. נזכיר כי חברות המזון הודיעו על העלאות של מחירי המזון בעקבות עלייה במחירי הסחורות. ייתכן, שעל רקע חולשת הביקושים בשוק המקומי, העלאות המחירים המתוכננות מותנו או שהן תתפרסנה על פני מספר חודשים רב יותר. לחילופין ייתכן כי רשתות המזון הן שספגו חלק מהעלאות המחירים.
שלושת המדדים האחרונים היו מדדים נמוכים (אפס ושלילי) ושלושתם הפתיעו את השוק. בעקבות הפתעות המדד בגין החודשים ספטמבר ואוקטובר חלה ירידה בציפיות האינפלציה על פי שוק ההון ומאז פרסום מדד חודש נובמבר חלה עלייה קלה מאוד בציפיות, אם כי אלו עדיין מצויות מעט מתחת ל-2% לשנה הקרובה. על הציר הימני בתרשים דלעיל ניתן לראות כי האינפלציה בפועל נעה בשנה האחרונה בין הגבול התחתון של טווח יעד יציבות המחירים (1%) ובין מרכז טווח יעד יציבות (2%), זאת בהשוואה למצב במהלך 2010-2011, אז האינפלציה נעה סביב 3%.
ב- 2013 תימשך להערכתנו התמתנות הלחצים לעלייה במחירי הדיור שבמדד המחירים לצרכן ותתרום להתייצבות האינפלציה סביב מרכז טווח יעד יציבות המחירים (1-3%)
הרמה הנמוכה יחסית של ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, של מעט פחות מ-2%, משקפת להערכתנו את התמתנות עליית המחירים של שירותי דיור בבעלות דייריהם (בסעיף הדיור), הנמדדים בהתאם לשינויים במחיריהם של חוזי שכירות מתחדשים. סעיף זה, אשר מייצג את השינויים במחירי הדיור במדד המחירים לצרכן, היה סעיף מדד בעל התרומה המשמעותית ביותר לעליית המדד בשנים האחרונות. מאז ראשית 2012, שיעור עלייתו מסתכם ב- 2.9%, בהשוואה לשיעור עלייה ממוצע של כ- 5% בשלוש השנים הקודמות.
התמתנות שיעור עליית סעיף הדיור שבמדד חלה במקביל להתמתנות מחירי הדיור כפי שהם נמדדים במדד סקר מחירי הדיור אשר מבוסס על מחירי העסקאות של קנייה ומכירת דירות המדווחות לרשויות המס (ואינו מהווה חלק ממדד המחירים לצרכן). אנו מעריכים כי במהלך השנה הקרובה ימשיכו לפחות הלחצים לעלייה בשל סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן. לכך תהיה תרומה להתייצבות האינפלציה סביב מרכז טווח יעד יציבות המחירים (1-3%), זאת כפי שבא לידי ביטוי בציפיות האינפלציה לשנה הקרובה על פי שוק ההון. נוסיף, כי יש להניח ששוק השכירויות רגיש במידה רבה יותר לשינויים בשכר, בהשוואה לשוק הדירות לרכישה, אשר מושפע גם כן מהשכר, אך תלוי בעושר הפיננסי של משקי הבית וממגוון גורמים נוספים.
ההתמתנות בסביבת האינפלציה משקפת גם את חולשת ביקושים המקומיים, אשר כפי שראינו במדדים האחרונים, הובילה יצרנים בחלק מהענפים לספוג עלייה במחירי התשומות במקום "גלגול" עליות אלו לצרכנים. כמו כן, בחודשים האחרונים פחתו הכוחות התומכים בפיחות שער החליפין של השקל ואף נרשם ייסוף של שער החליפין, אשר מוזיל את עלותם של מוצרים מיובאים במדד. לבסוף, יש לציין את התרומה של ירידת עלויות גני הילדים, עקב כניסתו לתוקף של חוק חינוך חינם חובה מגיל 3 (במקום מגיל 5).
נזכיר כי לצד התמתנות הלחצים לעלייה במחירי הדיור שבמדד וחולשת הביקושים המקומיים, לפי הפרסומים השונים צפויה בשנה הקרובה עלייה של מחירים מפוקחים כגון עלייה במחירי החשמל והמים. כמו כן, על רקע היקף החריגה הצפוי של הגירעון הממשלתי אנו מעריכים כי יתכן מהלך נוסף של עלייה בשיעורי המסים העקיפים. שינויים אלו צפויים לבוא לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן.
פחתו הכוחות המאקרו-כלכליים שתמכו בפיחות השקל ובפרט מעבר מגירעון לעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. החשבון השוטף של מאזן התשלומים הסתכם ברבע השלישי בעודף של 0.8 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). עודף זה בא לאחר שלושה רבעים של גירעון בחשבון השוטף.
אחד הגורמים אשר תמכו במעבר לעודף בחשבון השוטף, הנו ההתמתנות שחלה ביבוא הסחורות והשירותים, ברבע השלישי, לצד המשך גידול מתון ביצוא. נזכיר כי חשבון הסחורות והשירותים, מהווה כ- 85% מהחשבון השוטף, ולכן תרומתו לעודף בחשבון השוטף משמעותי. נוסיף כי ביצוא וביבוא של סחורות, השינויים באו לידי ביטוי הן בשל השפעות כמות והן בשל השפעות מחיר. מחירי סחר החוץ, למחצית הראשונה של השנה, מצביעים על עלייה של מחירי יצוא הסחורות, זאת לצד ירידה של מחירי יבוא הסחורות.
במבט לעתיד הקרוב, אנו מעריכים שחולשת הביקושים המקומיים, תבוא לידי ביטוי בהמשך הירידה של היבוא של מוצרי השקעה ומוצרי צריכה ובפרט מוצרים בניי קיימא וכן גם חולשה ביבוא חומרי גלם. בטווח רחוק יותר, יבוא מוצרי ההשקעה יושפע באופן חיובי מיבוא שיידרש לפיתוח תשתיות של מאגרי הגז וכן לשם השקעה בציוד שיעשה שימוש בגז הטבעי, שבאופן הדרגתי יהפוך לזמין יותר למשק. לצד זאת, למרות ההאטה הכלכלית העולמית, תימשך הצמיחה האיטית של היצוא, אם כביטוי לגידול שייתכן וחל בהזמנות של חברות יצואניות בתקופה בה פוחת שער החליפין במהלך 2011, ואם הודות לעלייה של יצוא מוצרי "נישה" ישראליים כגון מוצרים ביטחוניים ויצוא מוצרים היי-טק ושירותי הי-טק. לאור זאת, החשבון השוטף של מאזן התשלומים צפוי להסתכם בעודף קטן ב- 2013.
חלק זה במאזן התשלומים, שעבר מגירעון לעודף, משפיע על מגמת שער החליפין, בטווח הבינוני והארוך, וצפוי לתמוך בייסוף מתון של שער החליפין. במקביל, גם רכיב ההשקעות הפיננסיות הנכנסות, בחשבון ההון של מאזן התשלומים, אשר משפיע על מגמות שער החליפין בטווח הקצר, נמצא בחודשים האחרונים במגמת עלייה מתונה, לאחר מיצוי תהליך המימוש של החזקות המשקיעים הזרים בשוק המק"ם ושוק האג"ח הממשלתיות. מגמה זו, לצד גידול בהשקעות הישירות של זרים בישראל, תרמה לייסוף של השקל בחודשים האחרונים.