עיקרי דברי יאיר סרוסי, יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים, בועידת ישראל לעסקים: "הכלכלה העולמית ניצבת בפני שורת הכרעות שהן פוליטיות ביסודן אך בעלות משמעות כלכלית גדולה. גם בישראל של אחרי הבחירות תידרש המערכת הפוליטית-כלכלית להחלטות משמעותיות". כך אמר היום יו"ר בנק הפועלים, יאיר סרוסי, בוועידת "גלובס" לעסקים.
סרוסי ציין כי מאז המשבר הפיננסי של 2007-8 הרחיבו הבנקים המרכזיים ברוב המדינות את תחומי השפעתם מעבר למדיניות מוניטרית קונבנציונאלית. "למעשה, הבנקים המרכזיים קיבלו אחריות על יציבות המערכת הפיננסית ומכאן נתחייבה יצירת מדיניות חדשה מצד הבנקים המרכזיים, מדיניות המכונה מאקרו-פרודנטיאלית. העקרון המוביל והחשוב של מדיניות זו הוא יצירת תהליך אנטי-מחזורי. תהליך זה נוצר באמצעות החמרה רגולטורית בתקופות של גאות כלכלית, המאפשרת יצירת כריות ביטחון, ומצד שני - הקלה רגולטורית בעיתות שפל כלכלי, בהן נאלצים הבנקים להישען על כריות הביטחון שנצברו בתקופות הגאות. מדיניות אנטי-מחזורית היא כיום הכוונה המוצהרת של ראשי מערכות הרגולציה בעולם".
יו"ר בנק הפועלים אמר כי במשבר הפיננסי האחרון ראינו לראשונה מצב של חדלות פירעון של מדינות מפותחות, והורדת דירוג של משקים מובילים. "האמון במערכת הפיננסית העולמית נסדק, ומי שנקרא לרפא את האמון הם הבנקים המרכזיים. הפעולה המוניטרית המהירה - והמאוחדת - של הזרמת נזילות לשווקים והפחתה חדה בריבית הוציאו את המערכת מן השיתוק שאחז בה בסוף 2008 ותרמו להתקצרות המיתון בפעילות הכלכלית הגלובלית. אולם חובה להזהיר כי נקיטת המדיניות של ריבית אפסית, שהיא למעשה ריבית שלילית, מפסיקה ברגע מסוים להיות יעילה לצמיחה, משום שתוצאתה היא ניפוח מחירי נכסים. לכן חובה על הבנקים המרכזיים להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק, ולנקוט מדיניות אנטי-מחזורית שתאזן בין הלחצים השונים", הדגיש סרוסי.
עוד אמר יו"ר בנק הפועלים כי נמשכים במרץ תהליכי הקונסולידציה וההתארגנות מחדש בבנקאות הבינלאומית, הנדרשת להיערך להתמודד עם ארבעה אתגרים מרכזיים: סביבת מאקרו מאתגרת; רגולציה ודרישות הון; אתגרים במנועי ההכנסות; שינויים וחידושים טכנולוגיים.
"המטרה של תעשיית הבנקאות אחרי המשבר היא מצד אחד לחזק את מבנה ההון ולהוריד רמות סיכון, ומצד שני לשמר רווחיות בסביבה מאתגרת ולייצר לבעלי המניות תשואה מספקת על ההון", אמר סרוסי. "כדי לעמוד באתגר זה, אנו נידרש ליכולת המיקוד שלנו כמנהלים, ומיקוד משמעותו מיצוי היתרון היחסי וניצול פוטנציאל הצמיחה".
בדברו על המשק הישראלי ציין יו"ר בנק הפועלים, כי המפתח ליציבות פיננסית בישראל היה תהליך קפדני של הורדת יחס חוב תוצר וירידת גירעון ממשלתי, יחד עם מערכת בנקאית שמרנית. "אלה איפשרו את עליית הדירוג הישראלי, מתוך בניית תחושת אמון ואחריות של המערכת. ישראל לא עברה משבר פיננסי ולא נדרש לה סיוע. ישראל עדיין צומחת בקצב של כ- 3% לשנה, בהתבסס על צמיחת האוכלוסייה שהיא ברובה צעירה, יחסית למדינות מפותחות אחרות. הביקוש לאשראי צרכני נשאר יציב.
לא היה בשום רגע מצב של מחסור אשראי ללקוחות פרטיים. להפך - אנו רואים תחרות עצומה בין הבנקים על משקי הבית והעסקים הקטנים. לעומת זאת אנו רואים ירידה באשראי לחברות ההחזקה והתאגידים הגדולים. הבנקים קבעו בשנה האחרונה יעדים של ירידה בריכוזיות האשראי ובמימון רכישות שליטה. האשראי הכולל כמעט ולא עולה במערכת כיוון שכל הבנקים מעורבים במאמץ להעלאת הלימות ההון".
המשק העולמי צומח. השווקים המתעוררים יצמחו ב- 2013 בכ-5-6%. הנתונים שפורסמו בסוף השבוע על קצב יצירת מקומות עבודה בארה"ב מעידים כי היא חוזרת לצמוח. אלו חדשות טובות לעולם שפירושם דגש מחודש לצמיחה שדורשת מקורות פיננסים לצמיחת חברות ייצוא ולגידול בהיקף התעסוקה. גידול בתעסוקה ישפיע לטובה על הצריכה ולכן על הביקושים לאשראי צרכני ולהמשך צמיחת הבנקאות המסחרית.