עידן אזולאי מאפסילון בסקירת מאקרו שבועית: כניסתה של הפסקת האש לתוקף מביאה לא רק שקט בחזית, אלא גם שקט בברברת האין סופית שליוותה את המבצע באמצעי התקשורת. לאחר שכולם הביעו את דעתם הצבאית – מדינית כמה פעמים ובכמה ערוצים, הגיע הזמן לברברת כלכלית. זו החלה במידה מועטה בעת המבצע, כאשר במהלכו הועלו מספר הערכות לגבי עלותו. עם סיומו, החלו להיזרק מספרים רבים לאוויר, כאשר בחלק מהמקרים נראה שאלו משרתים היטב את הכותרות, לא תמיד משקפים את המציאות.
ההערכות אומדות את העלות של המבצע בשלושה מיליארד ₪ בקירוב. זו מתחלקת בין העלות הצבאית שנאמדת בשני מיליארד ₪ לבין העלות האזרחית שמוערכת במיליארד ₪. כך לפי הפרסומים, למרות שנבירה בפרטי החישוב מעלה כמה שאלות לגבי נכונות הנתונים. מימון החלק הצבאי אינו מחייב גידול בגרעון מאחר וניתן לממנו מהרזרבות שהצטברו בקופת משרד הביטחון. זאת למרות שבהכירנו את התנהלותו של המשרד, לא בטוח שכך יהיה (ההערכה היא כי הרזרבות אמורות לעמוד על למעלה משני מיליארד ₪). לגבי העלות האזרחית, הרי שההערכה של מיליארד ₪ נראית גבוהה למדי. אמדן הנזקים הראשוני עומד על כמאה מיליון ₪. במקביל ובדומה למערכות הקודמות, אובדן ימי התוצר מוחזר בדרך כלל בתקופה שלאחר תום המבצע. כך ייצא, שמפעלים שפעילותם שובשה בעקבות המבצע, יגבירו תפוקה כדי להשלים הזמנות ועתידים להעלים לגמרי את האפקט של אובדן ימי תוצר.
עם זאת, בהחלט קיים חשש מהשפעות נגזרות של המבצע (ושל הפיגוע בתל אביב) בהקשר של ענף כמו התיירות. זה רשם ב 2012 נתוני שיא, ולאור העובדה שתרומתו היחסית של הענף לצמיחת התוצר עלתה מאוד (לצד העובדה שאפקט המכפיל של ענף התיירות הוא גבוה מאוד), יש בסיס לחשש מפני פגיעה בו. כל מה שנותר לנו לעשות כעת זה להיות עוד יותר נחמדים לתיירים (ניתן לקבל הנחיות מנועה תשבי).
לסיכום, אנו סבורים שהאפקט הכספי של "עמוד ענן" אינו משמעותי ולכן נראה שהגיעה העת לשוב ולדון במה שהיה מונח על סדר היום הכלכלי טרום המבצע. מהנתונים שפורסמו השבוע לא זכו להבלטה בשל האירועים הביטחוניים, ואלי טוב שכך מאחר והם נשאו בשורה לא מרנינה לגבי הפעילות במשק בעת האחרונה. נתוני יצוא השירותים לספטמבר היו דווקא סבירים והצביעו על עלייה של 2.7% לעומת החודש הקודם, כאשר יצוא השירותים העסקיים הוביל את העלייה עם עלייה של 3.4%. בהמשך למה שנכתב לעיל בהקשר של התיירות הנכנסת, גם זו רשמה עלייה של 2.3% לאחר ירידה בספטמבר. מה חבל שאלו הנתונים החיוביים היחידים שפורסמו השבוע. נתוני הייצור התעשייתי רשמו אמנם עלייה של 12.4% בתקופה שבין יולי לספטמבר, אלא שכל הצמיחה נזקפת לזכותו של ענף ההיי טק שבמהלך התקופה האמורה רשם זינוק מרשים של 33.9% בחישוב שנתי. זהו. נגמרו הנתונים הטובים. זאת מאחר והייצור בשאר הענפים בחלוקה לפי
עוצמה טכנולוגית ירדו בשיעורים שנעים בין אחוז אחד ל 4.9% בחישוב שנתי. ענף ההיי טק היה גם היחיד שבו נרשמו עליות במספר משרות השכירים ובשעות העבודה. ואם קיווינו שמנתוני הייצור התעשייתי הפושרים אין להסיק מסקנות לגבי כל המשק, הרי שנתוני פדיון רשתות השיווק לחודשים אוגוסט – אוקטובר מתחילים כבר להדאיג. במהלך התקופה האמורה ירד הפדיון ברשתות השיווק בשיעור שנתי של 4.5%, לאחר שגם בשלושת החודשים שקדמו לתקופה הנסקרת לא נרשמה צמיחה כלל. בחינה מעמיקה יותר של הנתונים מעלה שמגמת הירידה בפדיון ברשתות הואצה בחודשים ספטמבר – אוקטובר לעומת חודש אוגוסט שבו נרשמה עלייה חדה בפדיון.
מהנתונים הנ"ל ניתן ללמוד כמה דברים : ראשית, המשק מאט, מה שאינו מהווה חדשה מרעישה. אלא שהנתונים מעלים את החשש שמגמת ההאטה הואצה בתקופה האחרונה. שנית, אין אינפלציה. דומה שגם העלאות מחירים של יצרני המזון ו / או העלאת מע"מ או מיסים אחרים (אם יהיו), לא ישפיעו על המגמה מעבר להשפעה נקודתית.
האם כל זה אומר שנכונה לנו עוד הפחתת ריבית אחת או אף יותר ? אולי. אלא שהתרומה השולית של הפחתת ריבית נוספת מרמתה הנמוכה הנוכחית היא מוגבלת למדי. בדומה למתרחש במדינות המערב, נראה שגם המשק הישראלי מתקרב לשלב שבו המדיניות המוניטרית מיצתה את עצמה, והגיע תורה של המדיניות הפיסקלית להתוות את הכיוון. המדיניות המוניטרית תנסה לתמוך בפעילות במשק עד לבחירות. אולם לאחר מכן, המשקיעים ירצו לשמוע מהממשלה החדשה על בשורה חדשה לגבי האופן שבו היא תניע את הצמיחה.
זוכרים את האמירה של נתניהו :" בלימה, צמיחה, התייצבות". עד עתה, זה באמת מה שקרה. אלא שאם לא יניעו מחדש את מנועי הצמיחה, גובר הסיכון של החמרת ההאטה. רבים יאמרו שיכולתה של הממשלה להניע בשלב הזה את המשק קטן בשל הקיצוצים העתידיים וכן בשל העלייה הצפויה במיסים שעלולה לפגוע בצמיחה. אלא שאיתנותו הפיסקלית של המשק, באופן מוחלט ובאופן יחסי לחברותינו בעולם המערבי, מקנה לממשלה את הבסיס הנדרש לביצוע השינוי בסדר העדיפויות.
לאחר שישראל שיפרה את מצבה הפיסקלי בצורה כה מרשימה בשנים האחרונות, הגיעה העת לבחון מחדש את הקצאת המשאבים במשק. יתכן ומוקדם לדבר על תוכנית האצה למשק, מאחר והממשלה החדשה תיכנס לתפקידה רק בעוד כשלושה חודשים. אלא שההרעה ההדרגתית בנתונים שמנפק המשק בחודשים האחרונים מתחילה להדאיג, ובמוקדם או במאוחר תחייב תגובה.
לפיכך, אנו מאריכים קלות את המח"מ בתיק הצמוד שלנו לשש שנים, שומרים על מח"מ של כארבע שנים בתיק השקלי ומחזיקים עדיין בחשיפה גבוהה לאגרות חוב קונצרניות.