בכירים מתחום האנרגיה משתתפים היום (ב’) בכנס ועידת גז ונפט של מידע כנסים. בפורום "המדינה ויזמי הגז הטבעי" השתתפו אוהד מראני- מנכ"ל הכשרה אנרגיה, גדעון תדמור יו"ר דלק קידוחים, יוסי וירצבורגר, מנהל מינהל אוצרות הטבע.
שאלה- אנחנו נמצאים בימים של מלחמה בדרום, כמה הסיטואציה הזו מקשה על סגירות עם שותפים מימון וכו’?
אוהד מראני, מנכ"ל הכשרה אנרגיה – הסיטואציה הזו משפיעה על כל התעשייה. כפי שכולם יודעים המפעילים הגדולים לא מדפקים על הדלתות בגלל המצב הביטחוני. בוודאי שזה מקשה אבל זה לא אומר שזה לא אפשרי. זה אומר שכולם צריכים להיות מודעים לזה שזו משימה לא קלה למשוך מפעילים בינלאומיים וזו משימה לאומית גם של התעשייה וגם של הממשלה.
גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים – אכן אנחנו נמצאים באיזור לא שקט. אם להיות קונקרטיים, אנחנו נמצאים ערב הקמת הפלטפורמה השניה של תמר. נכון להיום אנחנו און טרק. רמת הנוחות ותחושת הבטחון שאנחנו נותנים לכל הכלים האלה שהם מהגדולים בעולם גבוהה. ברור לחלוטין שהנקודה הזו היא חשובה גם לנו וגם למדינה. כשראשויות המדינה מסתכלות על חלון ההזדמנות שאנו נמצאים צריך לזכור שיש לנו כאן הזדמנות יוצאת דופן למנף אותן. החלון הזה הוא לא סטטי הוא דינמי ומולו מבחינת המשקיעים יש גם הזדמנויות אחרות שאינן חשופות לבעיות שלנו. המשימה שלנו היא לתת תחושה של בטחון ויציבות וזו קודם כל אחריותה של הממשלה.
שאלה- מה נדרש מבחינה רגולטורית?
גדעון תדמור, יו"ר דלק קידוחים - וועדות הממשלה הם חלק מההתפתחות הטבעית של תגליות כמו תמר שהם מפץ גדול. זה שינוי דרמטי ולוקח זמן לייצר וודאות רגולטורית. חלק מהדברים שמחייבים הסדרה הם התחום הפיסקלי והאיזון בין תחום היבוא ותחום היצוא. צריך לגמור את התהליך, צריך להבין איך השרשרת הזו פועלת. אם לא יאושרו מסקנות וועדת צמח לא נוכל לאפשר את המעבר ליתירות על בסיס הגז הטבעי ונהיה במשבר נוסף. ברגע שתהיה הוודאות והאופק המסחרי בשוק המסחרי ושוק היצוא אפשר יהיה לקדם את הפיתוח של ליוותין, תהיה יתירות ויהיה יצוא.
שאלה- היו קרבות בשנתיים האחרונות בין יזמי הגז לרגולטורים, יכול להיות שיש כאן התנגשות מובנת?
עו"ד נעם בריימן, שותף\ עדי קפלן ושות’, משרד עו"ד – יש התפתחות טבעית בין היזמים לממשלה. היו התלבטויות לגבי הכניסה הצפונית. אם אין התנגשות בין היזמים לממשלה כנראה שמשהו לא בסדר, ההתנגשות היא טבעית, אבל בסוף חייבת להיווצר וודאות רגולטורית.
שאלה- מה תפקיד משרד האנרגיה בין יזמי הגז למדינה? איזה דלתות תקועות?
יוסי וירצבורגר, מנהל מינהל אוצרות הטבע, משרד האנרגיה והמים – התפקיד של משרד האנרגיה לקדם את התעשייה תוך שמירת האינטרסים של המדינה. אנחנו צריכים לוודא שמה שהמדינה מבקשת מהיזמים הוא הגיוני וטוב למדינה. היתה עתירה נגד המדינה בנושא קידוחי גז ונפט והשר התקין תקנות עם דברים שלא היו בעבר, פתחנו את הדלת הזו ולתעשייה יש איך להמשיך היום.
שאלה- וועדת שישינסקי הגישה את המסקנות ותמר בקרוב תזרים גז. מתי נראה את השקל הראשון מהקידוחים?
משה אשר, משנה למהל רשות המיסים – יש זרזיב קטן שכבר עומד להסתיים, היטל גז ונפט מים תטיס שהוא ממש בסיומו והמאגר הבא ממנו המדינה תפיק את ההיתר הוא תמר. לפני ועדת שישינסקי, הציבור היה אמור לקבל כ-30%, בעקבות הוועדה החלק של המדינה גדל לאיזור ה- 60% ולשם אנחנו מתכוונים. המודל ששינסקי קבע הוא מדורג ומתחשב ביזמים ועד שהמאגר לא מכסה עלויות ו 50% מההכנסות של היזמים לא נראה שקל אחד ואח"כ באופן מדורג נתחיל לקבל תמלוגים על לשיעורים האלה.
שיקח מספר שנים עד שיוציאו את ההשקעה + 50% ואנחנו צופים לראות את ההיטל בשיעורים הנמוכים שלו ב 2019 ומאותו שלב ואילך נראה הכנסות הולכות ועולות. ההערכות שאנחנו עושים לגבי מאגר תמר עד 2045 הוא כ- 70 מיליארד שקל הכנסות ועד ל 200 מיליארד שקל בהיתר המיוחד ויחד עם מיסים ישירם ואחרים זה יהיה כמובן יותר.
מדובר בכסף מאוד גדול וועדת ההיגוי של רשות המיסים נערכת לעניין זה ואנחנו נשאף שהמיסים שצריך לגבות יגבו כסדרם ובמועדם ואנחנו מבטיחים שנעמוד על המשמר.
שאלה-. גדעון – כמה העובדה שלא קם לכם מתחרה בשוק המקומי, יוצרת לכם בעיה או שאולי זה מקור כוח?
גדעון תדמור- ככל שיהיו יותר שחקנים, רק יתרום לחוזק ולאטרקטיביות של המשק הישראלי. במכירת הגז בתמר נהגנו באחריות וכל החוזים שחתמנו והגשנו לרגולטורים השונים אושרו, משמע הצענו מחירים הוגנים ותחרותיים.
שאלה- מה המשמעות של ההכרזה עלכם כמונופול אומרת לגבי לוויתין? גדעון תדמור- זו הכרזה דקלרטיבית ואנחנו לא רואים השפעות מיוחדות כי אנחנו נהגנו בצורה וולנטרית באחריות.
שאלה- אחת הדלתות שמשרד האנרגיה אמור לפתור זה נושא איכות הסביבה. היום יש בשמן ועדה מחוזית טעונה, איך אתם רואים את הסוגיה
יוסי וירצבורגר- אני אתחיל מהסוף, זו לא וועדה של שמן, יש גם שמואל ועוד רישיונות. זה חלק מהמערכת. אמרנו שצריך קידוחים אבל צריך לראות גם מה כל המדינה אומרת בנושא ושכל הקולות ישמעו והוועדה תקבל החלטה על סמך זאת. מה שמשרד האנרגיה עשה הוא לדאוג לקבלת מסמכים סביבתיים, תוכניות ניטור ופעולות נוספות. אנחנו לא מחכים עוד 10 שנים לראות אם יש תקלות. יש היבטים סביבתיים ואנחנו עובדים בתיאום עם המשרד להגנ"ס כדי לוודא שאם יש אסון ולטפל בו. כבר היו 58 קידוחים במדינה ולא היו תקלות. וגם אם יהיו תקלות יש תוכניות ויש מה לעשות. מיכלית נפט שמגיעה לישראל שוות ערך לדליפה רציפה של שמונה שנים מקידוח נפט.