דש בית השקעות בסקירה מאקרו שבועית: אם ניתן ללמוד משהו מניסיון העבר, אז שוקי המניות והאג"ח התאוששו מהר מאוד אחרי תחילת הפעילות הצבאית במלחמת הלבנון השנייה ובעופרת יצוקה. אולם, אם במלחמת לבנון השנייה מחירי האג"ח והמניות עלו במשך כל תקופת הלחימה, בזמן עופרת יצוקה הם התחילו לרדת באמצע המלחמה בשיעור גבוה אף יותר מאשר בתחילת המבצע.
באשר להשלכות התקציביות של הלחימה, ניסיון העבר מראה שהעלות בגין מלחמת לבנון השנייה הסתכמה בכ- 11 מיליארד ₪ ועלות המבצע הקודם בעזה בכ-4 מיליארד ₪. מדובר רק בהוצאות של מערכת הביטחון. קשה להעריך את אובדן התוצר כתוצאה מהאירועים הביטחוניים. אפשר רק להזכיר שהתוצר התכווץ ב-0.9% ברבעון בו התנהלה מלחמת לבנון השנייה, אך חזר לצמוח בשיעור של 7.6% ברבעון הבא. כעת מדובר כנראה באירוע שהיקפו דומה לעופרת יצוקה.
בגלל מגבלות תקציביות עקב הקדמת הבחירות, הממשלה תצטרך לממן את הגידול בהוצאות הביטחון באמצעות קיצוצים בהוצאות אחרות. ההוצאה הנוספת תכביד על גודל הגירעון ותהפוך את משימת הקיצוץ הנדרש בתקציב הבא למאתגרת אף יותר.
לא נוצרה הזדמנות: מדד המחירים הנמוך והתרחבות הפער בין התשואות בישראל לארה"ב, יוצרים מרחב נוסף לירידת תשואות האג"ח הארוכות. כמו כן, נציין שהעקום בישראל הוא התלול ביותר בקרב השווקים המתפתחים והמפותחים למעט המדינות הנמצאות במשבר באירופה.
יחד עם זאת, אי הוודאות בקשר להשפעות התקציביות של המבצע הצבאי, מעלה את סיכון הגירעון. בנוסף, לא נוצרה הזדמנות יוצאת דופן בשוק האג"ח. בינתיים, עליית התשואות מתחילת המבצע בעזה הייתה מינורית יחסית אחרי תקופה ממושכת של ירידה.
דבריו של פישר בראיון בבלומברג מעידים שבקרוב לא תהיה כנראה הורדה נוספת של הריבית, אלא אם תחול הרעה בנתוני המשק. גם ההתייקרות הנמשכת של מחירי הדירות בבעלות, כפי שעלתה ממדד המחירים, תקשה להוריד את הריבית. בשלב זה, אנו מעדיפים לקצר במקצת את מח"מ התיק לרמה של כ-4-5 שנים.
בהתאם לתחזית האינפלציה שלנו, אם ציפיות האינפלציה בשוק ירדו לכיוון של 2%, נעדיף את האפיק הצמוד בחלק הקצר של העקום. בחלקים הארוכים יותר אנו אדישים בין האפיקים ובציפיות מעל 2.6% נעדיף את האג"ח השקליות. אנו מעדיפים את הצמודים הקצרים על פני הבינוניים בגלל העובדה שפערי התשואות ביניהם הצטמצמו בשעה שהפערים בין ציפיות האינפלציה הגלומות התרחבו.