עידן אזולאי מאפסילון בסקירת מאקרו שבועית: מזל שיש "צוק פיסקלי", אחרת במה היתה עוסקת המדיה הכלכלית השבוע? בסקירה של השבוע שעבר הערכנו שהאתגר הכלכלי עימו צריך להתמודד אובמה (ויריביו הפוליטיים) ייגמר בסוג של פשרה, כאשר סימן השאלה המהותי נוגע לאופי העסקה ורכיביה. חלף שבוע, ודעתנו רק התחזקה בנושא זה. הגישה הפייסנית שמפגינים שני הצדדים לגבי ההתמודדות עם ה"צוק" כפי שבאה לידי ביטוי בהתבטאויותיהם מאז הבחירות מלמדת שהסיטואציה שונה בתכלית השינוי מזו שחווינו בקיץ שעבר כאשר אז נדרשו הצדדים להסכים על העלאת תקרת החוב. הרפובליקנים, שהובסו בבחירות, לצד חבורת המטורללים של "מסיבת התה" שאיבדו מאוד מכוחם, מבינים שחזרה על הסאגה של השנה שעברה רק תחמיר עוד יותר עם מצבם בעיני הציבור האמריקאי. במקביל, גם אובמה,שאינו טירון פוליטי יודע שהוא יאלץ לוותר על חלק מדרישותיו. בקיצור וכפי שכתבנו כבר, תהיה פשרה.
דבר נוסף שרצוי להבהיר בנושא ה"צוק" הוא שבניגוד לתקרת החוב שחייבת הייתה לעלות בתאריך מדויק, הרי במקרה הנ"ל, העובדה שהטבות המס וסובסידיות ומענקים תקציביים מסוימים פוקעים בסוף השנה, אינה אומרת שבאותו רגע 600 מיליארד דולר יוצאים מהמערכת הכלכלית של ארה"ב. מדובר בתהליך של כמה חודשים ואף למעלה מזה, כך שגם אם לא תושג עסקה עד סוף השנה, אין בכך משום איום מיידי על המשק האמריקאי. בקיצור, לא מדובר ב"צוק פיסקלי", כי אם בגבעה פיסקלית. דורש טיפול ? בוודאי, האם הכלכלה תצנח למיתון באופן מיידי אם לא יושג הסכם עד סוף השנה ? ממש לא.
לסיום, הדיון הציבורי המתיש בנושאים הפיסקליים בארה"ב יימשך ככל הנראה גם בשבועות הקרובים. מן הסתם, כל התבטאות או שמועה תגרום לעלייה ברמת התנודתיות והעצבנות של השווקים. אלא שלדעתנו, דווקא התנודתיות הזו עשויה להציע נקודות כניסה טובות לשוק המניות. חוץ מזה, אנחנו מקווים שיגיעו מהר למסקנה כי המושג באמת הפך להיות מאוס.
היה רע, אז הורדתי – עכשיו יותר טוב, אז העליתי: בראיון שהעניק השבוע פישר ל"בלומברג" הוא ציין כי הוא אופטימי יותר משהיה בחודש שעבר לגבי צמיחת המשק ב 2013, והוא סבור ששיעורו יעלה על 3%. אם כך, הקשו המראיינים, מדוע הופחתה הריבית בחודש שעבר. הנגיד ענה שבשיחות שהוא ניהל בחודש שעבר עם כמה מאושיות הכלכלה הגלובלית (ציטוט אמיתי) עלתה תמונה לא פשוטה לגבי ההתפתחויות בעולם, והוא חשש שההתמתנות בעולם תשפיע לרעה גם על המשק המקומי. התחזיות החדשות מעלות את השאלות הבאות :
1. האם עכשיו הריבית תעלה כתוצאה מההערכות החדשות ? תשובה שלנו : כנראה ש(עוד) לא
2. האם הריבית תרד אם בחודש הבא יתקבלו שוב אינדיקציות שליליות ? הממ... שאלה טובה. אין תשובה.
3. עכשיו שהריבית נמוכה והציפיות לצמיחה עלו, האם עולה הסיכוי לעלייה בשיעור האינפלציה ? גם שאלה טובה (מחמאות רבות לשואל הנבון). תשובה : הסיכוי לאינפלציה עולה, אלא שנראה שכעת סיכון האינפלציה הוא עדיין נמוך בשל העובדה שאין אינדיקציה לעלייה בביקושים.
4. האם כל הגורמים לעיל מעלים את הסיכון באחזקה של מח"מ ארוך ? כן. גם בשל העובדה שהתשואות האבסולוטיות ירדו מאוד וגם בגלל שצמיחה גבוהה מהצפי לא כל כך מסתדרת עם ריבית נמוכה.
חשמל חינם לכולם (טוב לא חינם, אבל עדיין זול): בעת האחרונה עולות שאלות רבות לגבי חובה של חברת חשמל. נראה כי בעיני כמה משקיעים, התפישה לפיה החוב של חברת חשמל מובטח בשל היותה חברת ממשלתית, התערערה. אנו סבורים שלמעט העובדה שכמה שלדים של חברת חשמל החלו לצאת לאחרונה, מאומה לא השתנה מבחינת סיכון החזר החוב. לכך יש שלוש סיבות עיקריות:
1. היקף האחזקות בחוב של חברת חשמל בקרב הגופים המוסדיים בישראל עומד כמה מיליארדים והוא מהווה ברוב הגופים את האחזקה הגדולה ביותר בתיקי החיסכון לטווח ארוך ולטווח קצר. בהנחת תרחיש פסימי של תספורת, מה תהיה לדעתכם תגובת הרחוב בהיוודע שהפנסיה שלו עומדת להיפגע קשות על מנת לממן את הבורות העמוקים שנפערו במאזנה של החברה כתוצאה מההתנהלות השערורייתית שלה לאורך השנים ? איזה שר אוצר יהיה מסוגל לעמוד מול הציבור ולהגן על מדיניות שכזו ?
2. המשמעות של שמיטת חובות או תספורת של חברת חשמל היא הרסנית לשוק החוב הישראלי. פעולה כזו תגרור אובדן אמון מוחלט של המשקיעים תוך השלכות קשות לטווח ארוך מאוד.
3. לא, אגרקסקו אינה דוגמה שממחישה שגם חברה ממשלתית יכולה לשמוט את חובותיה. הניהול באגרקסקו היה כמובן גם הוא כושל, אלא שגודלה של החברה קטן בהרבה והמשמעות של שמיטת חובותיה הוא זניח.
נקווה שחשיפת הכשל האחרון בחברת חשמל יביא לרפורמה שהיא כל כך משוועת לה. אולי דווקא בשל האירועים האחרונים נוצר חלון הזדמנות אידיאלי לביצועה של הרפורמה. לפיכך, בחישוב קר של עלות – תועלת, אנו מתקשים לראות מצב בו חברת חשמל שומטת את חובה. מבחינתנו, אגרות החוב של חברת חשמל הן אגרות חוב ממשלתית עם תוספת תשואה נאה ביותר. העובדה שהדיון הציבורי בעניין תורם לתנודתיות של האגרות בימים האחרונה היא שולית. העיקר שבסופו של יום, ישולם לנו בחזרה חובנו. ובזה דעתנו יציבה לגמרי.