יו"ר רשות ניירות, שמואל האוזר, נאם הבוקר (ב’) בבכנס DC FINANCE – 12: לאחרונה השלימה הרשות מהלך נרחב לגיבוש האסטרטגיה והפרויקטים שילוו את פעילותה בשנים הקרובות. מתווה זה, שפרסמנו תחת הכותרת "מפת הדרכים של רשות ניירות ערך", הוא פרי עבודה מאומצת שהחלה בתחילת השנה, וכללה עבודת מטה ומפגשים עם פעילי בשוק במטרה לבחון היכן ראוי להגביר את הרגולציה, מצד אחד, והיכן לראוי להקל בה, מצד שני. התוצאה היא אסטרטגיה משולבת הכוללת שלושה יסודות: רגולציה, דה-רגולציה (הקלות, הקטנת העומס הרגולטורי על גופים מפוקחים) ופיתוח השוק.
אחד החסמים הגדולים כיום להכנסת קרנות נאמנות זרות כמו גם להוזלה משמעותית של דמי הניהול שמשלמים המשקיעים, צרכני הקצה, הוא חסם שזכה לשם עמלות הפצה.
עמלות ההפצה הן אותם כספים שמשלמים מנהלי קרנות הנאמנות לבנקים ואשר מגולגלות ללקוח שמשלם עליהן בלי לדעת במסגרת דמי הניהול. עמלות אלה מהוות כיום את החסם העיקרי להוזלת דמי הניהול ללקוח הסופי בתחום קרנות הנאמנות.
בעוד ממוצע דמי הניהול בקרנות הנאמנות ירד מאז ועדת בכר בעשרות אחוזים (לשם המחשה, דמי הניהול כ"ממוצע משוקלל" (המשקף את הכנסות מנהלי הקרנות מסך הנכסים המנוהלים על ידם) ירדו מכ-1.6% בשנת 2007 לכ-0.9% בשנת 2012, ודמי הניהול כ"ממוצע פשוט" (המשקף את העלויות למשקיע) ירדו באותה תקופה מכ-1.9% לכ-1.25%), הרי עמלות ההפצה נותרו בשיעורן המרבי מאז שנת 2005 ומשקלן מסך דמי הניהול עלה בכשליש, וזאת אף שהכנסות הבנקים מעמלות הפצה גדלו בשנים האחרונות. אין תחרות בין הבנקים על גובה עמלות ההפצה, ולא היה אפילו בנק אחד שהפחית מיוזמתו את עמלות ההפצה בכל השנים האלה. תופעה זו חוסמת למעשה את האפשרות להמשיך ולהוזיל את דמי הניהול למשקיעים כמו גם להכניס קרנות זרות. דיברנו עם מנהלי קרנות זרות והם אמרו לנו בפירוש שבמצב הקיים אין היתכנות לכניסתם לשוק הישראלי.
ולכן, אחת הפעולות שאני כיו"ר רשות ני"ע מנסה להוביל בשבועות האחרונים היא הסרת אותו חסם שנקרא עמלות הפצה. הסרה שתחסוך למעלה מ- 100 מיליון שקל לשנה לצרכנים ותאפשר להכניס לשוק מוצרים חדשים שיתרמו לתחרות כמו הקרנות הזרות.
אני חייב לומר, שבמיוחד בעת הזאת, כשהשיח הציבורי נסוב סביב הצורך בצדק חברתי, בניגוד למצופה ממהלך שבאופן כל כך מובהק מיועד להיטיב עם המשקיע ולהוזיל את מחיר המוצרים שהוא צורך בשוק ההון, התאכזבתי מאוד לגלות כי כנגד היוזמה שלנו מתנהל קמפיין מתוזמן ומתוזמר היטב, שבמסגרתו הבנקים מפעילים סוללה של לוביסטים ויחצנים במטרה למנוע את המהלך המתבקש כל כך, הנכון כל כך, של הסרת חסמים ושכלול השוק. מהלך, אגב, שלא מן הנמנע שבטווח הארוך אף עשוי להגדיל את הכנסות הבנקים מתחום קרנות הנאמנות כתוצאה מהגדלת ביקוש הציבור למוצרים המוזלים והרחבת מגוון המוצרים המוצעים לציבור בעקבות פתיחת השוק לכניסתן של הקרנות הזרות.
חשוב להבהיר – הסרת החסמים תתבצע כי היא צריכה להתבצע. כי זה נכון שהיא תתבצע. כי יש לפתח את השוק וכי לא ניתן להמשיך ולגבות מהציבור 100 מיליון שקל בגין עמלה שאין לה מקום. כולם מבינים זאת. כולם מבינים שהסרת חסמים ופתיחת השוק תגדיל את הפעילות הפיננסית ותיטיב עם כולם. לאכזבתי הבנקים שמרוויחים כיום למעלה מ- 4 מיליארד שקל מפעילות בשוק ההון, אינם בוחלים בכל דרך לשים מקלות במהלך שתכליתו הסרת חסמים, פיתוח השוק ושיווק מוצרים מגוונים וזולים יותר.
יצאנו לדרך עם התחייבות של כל מנהלי הקרנות להפחית דמי הניהול במלוא ההפחתה בעמלות ההפצה לתקופה של חצי שנה, מתוך הנחה, שנסמכת על ניסיון העבר והיכרותנו עם השוק, כי לאחר תום תקופה זו ייווצר בשוק שיווי משקל חדש שיותיר את דמי הניהול בשיעורם הנמוך. חברי ועדת הכספים של הכנסת בחרו לחזק את כוחה של הרשות, ולהסמיך אותה לקבוע דמי ניהול מרביים כדי להבטיח שדמי הניהול לא יעלו.
כיום הנושא תלוי ועומד במליאת הכנסת. וכרגולטור, שטובת המשקיעים לנגד עיניו, אני בטוח כי נציגי הציבור יסייעו בהובלת הסרת החסם שנקרא עמלות הפצה לרווחתם ולתועלתם של המשקיעים מקרב משקי הבית. כפי שציינתי בתחילת דבריי, הפחתת עמלות ההפצה היא תנאי הכרחי לכניסתן של קרנות חוץ לשוק ההון הישראלי.