כלכלני בנק הפועלים בסקירת מאקרו: הנתונים לא כאלו גרועים, אז מדוע קיימת פסימיות מסוימת לגבי העתיד? בחודשים האחרונים התקבלו נתונים שבהחלט הפתיעו לחיוב – היצוא שב לגדול, האינדיקטורים לצריכה הפרטית גם הם מראים על התרחבות, וכן נמשכו הביקושים הערים לדירות למגורים. גם בשוק העבודה הנתונים הם טובים: שיעור האבטלה יציב יחסית ברמה ממוצעת של 6.7% ברבעון השלישי, והשכר למשרת שכיר נמצא במגמת עלייה. אומדן הצמיחה של הלמ"ס לשנת 2012 עומד עתה על 3.5%, נתון שלא נראה היה לפני חודשים ספורים בר-השגה.
לעומת זאת, אם בוחנים את סקרי הציפיות מתקבלת תמונה שונה בתכלית: מדדי אמון הצרכנים השונים נמצאים במגמת ירידה, מדד מנהלי הרכש נמצא זה ארבעה חודשים מתחת ל-50 נקודות, וסקר מגמות בעסקים שמבוצע ע"י הלמ"ס נמצא בנקודת השפל מאז החל להתבצע בסוף 2010. ההערכה שלנו היא שהאמת נמצאת כנראה באמצע; הנתונים עד כה הם טובים אך עוצמתם הושפעה כנראה גם מגורמים זמניים, כמו הקדמת רכישות גדולות עקב הצפי להעלאת המע"מ בחודש ספטמבר או גידול נרחב בייצור התעשייתי בעקבות פתיחת המפעל החדש של אינטל. מנגד, סקרי הציפיות מצד הצרכנים הושפעו מעליות המסים ועליית מחירי המזון, ואלו של העסקים מהחששות מהמצב באירופה.
במבט קדימה אנו בכל זאת נותנים משקל גדול יותר לסקרים: הצמיחה העולמית צפויה להאט בגלל המשבר באירופה, המדיניות התקציבית תהיה מרסנת, ומסתמן קושי שהולך וגובר במציאת מקורות מימון לפעילות הסקטור העסקי. השנה נפתחת ללא תקציב מאושר ויחלפו מספר חודשים עד שהממשלה שתקום לאחר הבחירות תביא תקציב חדש לאישור הכנסת. בתקופת הביניים התקציב יהיה כמו זה של שנת 2012, כשלחשב הכללי באוצר יהיו סמכויות אישור תקציבים שונים. סביר להניח שהתקציב בתקופת הביניים יהיה מרסן, וכנראה שכך יהיה גם מעבר לתקופת הביניים, שכן הממשלה החדשה שתקום תיאלץ להביא לאישור שורה של קיצוצים תקציביים. הערכתנו היא שהצמיחה תואט לשיעור של כ- 2.5% בשנת 2013, שיעור נמוך מזה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות, אך עדיין לא מיתון.
האם עליית מחירי המזון היא נקודתית או מסמנת עלייה באינפלציה? המחאה החברתית של קיץ 2011 הביאה לירידה במחירי המזון: בתקופה שבין יוני 2011 ליוני 2012 ירדו מחירי המזון בשיעור ממוצע של 1.6%. אולם, מחודש יוני עד ספטמבר שבו ועלו המחירים בשיעור של 1.2%. על פי דיווחי חברות המזון, עלו המחירים גם באוקטובר וצפויים להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. אם בוחנים את מחירי הסחורות החקלאיות בעולם, מוצאים שרמת המחירים היום די דומה לזו שהייתה בקיץ אשתקד, אלא שהשקל פוחת בתקופה זו בכ- 13% מול הדולר. להתייקרות זו של חומרי הגלם יש להוסיף את עליית שיעור המע"מ שמשפיעה כ- 0.9% על המחיר ואת העלייה בשכר הממוצע במשק (כ- 3.5%) ובכלל זה עלייה בשכר המינימום. המסקנה העולה מנתונים אלו היא שמדובר בגורמים מקומיים שהביאו לעליית המחירים: פיחות, מיסוי ועליית שכר. השאלה עתה היא אם גורמים אלו ימצו את השפעתם או ימשיכו לדחוף לעליות מחירים: הפיחות בשער החליפין די נבלם, אין אנו רואים עלייה נוספת במסים העקיפים בטווח הקרוב וקשה לראות גם עלייה משמעותית בשכר לאור הצפי לעלייה בשיעור האבטלה. אנו מעריכים, לכן, שמדובר בגל של עליות מחירים שימצה את עצמו תוך מספר חודשים. בו בזמן שמחירי המזון עולים ראינו במדד המחירים לצרכן האחרון שפורסם גם השפעות הפוכות של המדיניות: כחלק מהמלצות ועדת טרכטנברג גני הילדים מגיל שלוש הם בחינם. הדבר גרע 0.3 נקודת אחוז ממדד המחירים לחודש ספטמבר. בחודשים הקודמים ראינו השפעה גדולה של ירידת מחירי הסלולר על המדד. כלומר, אנו נמצאים בתקופה בה קיימים שינויי מחירים יחסיים גדולים יחסית במדד, בין היתר, כתוצאה של מדיניות, ועליית מחירי סל המצרכים הממוצע תואמת את מרכז יעד האינפלציה.
במבט לחודשים הקרובים – מחירי המזון ימשיכו לעלות, אך יהיו גורמים אחרים שיקזזו זאת. מדד חודש אוקטובר צפוי לעלות ב- 0.1% ומדד נובמבר צפוי לרדת ב- 0.1%. האינפלציה ב- 12 החודשים הקרובים צפויה להסתכם ב- 1.8%.