ההיסטוריה הכלכלית של העולם גדושה בתהפוכות, נקודות שפל ושיא וכיוצא בזה. אחת התופעות שהתלוו לכל אותם שינויים, הייתה העובדה שהריבית השתנתה באופן תכוף על מנת להתאים עצמה לסביבה הכלכלית ששררה באותו זמן. עם פרוץ המשבר הנוכחי, לפני כארבע שנים, הניחו רוב המשקיעים כי הריבית שהורדה, תועלה עם התאוששות המשקים. אלא שהמציאות התבררה הפעם כשונה. כידוע, המשבר חשף בעיות מבניות מהותיות בעיקר בקרב משקי המערב, ונכון לרגע זה, נראה שיחלוף עוד זמן רב עד שבעיות אלו ייפתרו. במקביל לכך, דומה שגם המחזוריות המוכרת של המדיניות המוניטרית לא תשוב בעתיד הקרוב. הפעם זה שונה. ככל הנראה, הריבית תיוותר נמוכה בכל העולם המערבי עוד זמן רב מאוד.
המציאות החדשה משנה באופן ניכר את הדרך שבה אנו בוחנים את ההשקעות שלנו, ובעיקר את הסולידיות שבהן. לאחר שתשואות אגרות החוב הממשלתיות של המשקים המפותחים הגיעו לרמות שפל של כל הזמנים (מעתה ינועו בטווח צר של תשואות), המשקיעים הסולידיים מתחילים לתור אחר אלטרנטיבות אחרות בעלות רמת סיכון נמוכה.
החיפוש אחר תשואה בתקופה של ריביות נמוכות גרם לפריחתן של אגרות החוב הקונצרניות, בכל הדירוגים ובכל הטווחים. גם אצלנו. מדדי התל בונד הניבו השנה תשואות מרשימות של קרוב לשבעה אחוזים וגם בקרב אגרות החוב בדירוגים הנמוכים ניתן למנות מספר לא מבוטל של אגרות שהניבו למשקיעים הסבלניים תשואות גבוהות במיוחד. השאלה שנשאלת כעת היא האם לאחר המסע המניב הזה, יש עדיין מקום לאחזקה באגרות החוב הקונצרניות ?
במילה אחת : כן. בשתי מילים : ברור שכן. המרווחים של האגרות הקונצרניות לעומת אגרות החוב הממשלתיות ירדו לרמה הקרובה לנקודת השפל. אלא שבשונה ממדדי התל בונד בעבר שכללו חברות ממונפות שהציגו תמונה מעט מטעה לגבי רמת הסיכון האמיתית של המדד, המדדים הנוכחיים כוללים בתוכם אגרות חוב שפרופיל הסיכון שלהן נמוך משמעותית לעומת חברותיהן לשעבר במדד. כך יוצא, שהירידה החדה לכאורה במרווחי התל בונד מציגה תמונה לא מדויקת לגבי תמחורו של המדד בשל השינוי הרב ברמת הסיכון של רכיביו.
מה משתמע מכל האמור לעיל ? מדד התל בונד הנוכחי מציע אלטרנטיבה סולידית ראויה שעדיין מעניקה תוספת תשואה ניכרת לעומת אגרות החוב הממשלתיות. התשואות של אלו האחרונות, תישארנה ברמתן עוד זמן רב ותציע אלטרנטיבה לא אטרקטיבית למשקיעים לאור ההנחה שהריבית גם היא לא תשתנה בקרוב. בתקופה של ריביות אפסיות, השקעה שמעניקה תוספת תשואה של 1.6% - 1.9% היא אלטרנטיבה ראויה. לפיכך, אנו ממשיכים להחזיק בחשיפה גבוהה לאגרות חוב קונצרניות. יתרה מכך, בכל מקום בו נוכל להחליף אחזקה באגרת חוב ממשלתית בקונצרנית, נעשה כן.
החיפוש אחר אלטרנטיבה ראויה מזכיר את הסיפור על צ’רצ’יל שבתשובה לשאלה על תחושתו עם הגיעו לגיל 90 אמר : " בהתחשב באלטרנטיבה אני מרגיש מצויין".