דש בסקירת מאקרו שבועית: פרסומי סקר מגמות הערכות בעסקים ומדד אמון הצרכנים שוב הצביעו על העמקת פסימיות בקרב הצרכנים והעסקים. ציפיות משקי הבית לגבי מצבם הכלכלי והמצב הכלכלי במדינה רשמו בחודש ספטמבר שפל נוסף.
לא ברור מהן הסיבות להרעה כל כך משמעותית בסנטימנט. אומנם קיימת בוודאי האטה בפעילות המשקית, אך בסה"כ נתוני התעסוקה והצריכה האחרונים היו די חיוביים. כמו כן, ככל הנראה אין לצרכנים בינתיים קשיים פיננסיים משמעותיים. האינדיקאטורים, כגון מספר הגבלות חשבונות בנקים או שיעור הפיגור במשכנתאות, מצביעים אפילו על שיפור. יתכן והסנטימנט השלילי מושפע יותר מאי הודאות הקיימת במדינה מאשר ממצב הצרכנים עצמם.
גם סקר העסקים הצביע על שפל חדש, כאשר אל המגזרים היצרניים הצטרף גם הענף הקמעונאי אשר רשם ירידה בציפיות לגבי הפעילות העתידית. על פי תוצאות הסקר, כמעט בכל הענפים מדווחים על ירידה בציפיות לגידול במספר המועסקים. רק במגזר הנדל"ן אין ירידה בציפיות והחברות מדווחות על שיפור בביקושים ומחסור בקרקע זמינה.
נתוני הסקרים מעמיקים את הפערים ביחס לנתונים הכלכליים השוטפים. הלמ"ס פרסמה תחזית לצמיחת המשק בשנת 2012 ברמה של 3.5%, גבוה מן הציפיות. גם בנק ישראל בסקירה הרבעונית שלו שפורסמה בשבוע שעבר טען שעל אף ההאטה במשק ישנם מספר אינדיקאטורים המעידים על כך שהמשק נמצא ברמת פעילות גבוהה, כאשר פערי התוצר לעומת התוצר הפוטנציאלי, הנמדד ע"י בנק ישראל, כמעט נסגרו.
לאור השיפור שחל בשווקים הפיננסיים בעולם בתקופה האחרונה, ההתייצבות בנתונים באירופה, השיפור בארה"ב והירידה במתח הגיאופוליטי יתכן שהסנטימנט והתחזיות ישתפרו. יש לקחת בחשבון גם שסדרת נתוני אמון הצרכנים והמגמות בעסקים עדיין קצרה ולכן צריכים להתייחס בזהירות לממצאים.
הנדל"ן והריבית: על פי הממצאים של מדד המחירים לצרכן, מחירי הדירות שבו לעלות. בנק ישראל התייחס לנושא בסקירה רבעונית על ההתפתחויות במשק והזהיר מפני היווצרות בועה בשוק הדיור. על פי הממצאים שהציג בנק ישראל, היחס בין מחירי הדירות להכנסה בישראל גבוה משמעותית מאשר במדינות אחרות. בועות הנדל"ן המפורסמות בארה"ב ובספרד התפוצצו כאשר היחס היה ברמה נמוכה בהרבה. מצב זה הופך את הסיכון הטמון בשוק הדיור לגבוה. אומנם עדיין אין סימנים לכך שרוכשי הדירות מתקשים בתשלומי המשכנתא, אך הרעה במצב המשק עלולה לגרום לשינוי חד במצבו של שוק הדיור. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שלהבדיל ממקומות אחרים, הביקושים בישראל ברובם אמיתיים- של רוכשים למטרת מגורים ולא של ספקולנטים- מה שמפחית מהסיכון של ירידה חדה במחירי הדירות והסתבכות המערכת הפיננסית בעקבות זאת.
בנק ישראל טען שבין אם המחירים עולים כתוצאה מהמשתנים הריאליים כגון הריבית, הביקושים, ההיצע וכו’, ובין אם הם ניזונים מהגורמים הספקולטיביים כגון הציפיות להמשך העלאות המחירים, חשוב לטפל בנושא במידת הצורך.
מצבו של שוק הדיור צפוי למנוע מבנק ישראל להוריד את הריבית כל עוד מחירי הדירות אינם מתייצבים. הורדת הריבית, גם אם תהיה משולבת עם הטלת מגבלות על הבנקים למשכנתאות, עדיין פועלת להורדת התשואות באפיקים סולידיים ודוחפת משקיעים, שפחות זקוקים למשכנתאות, אל השקעה בדיור.
סיבה נוספת שתומכת בהשארת הריבית ללא שינוי קשורה דווקא בשער החליפין של השקל. אומנם השקל התחזק משמעותית ביחס לדולר וביחס לסל המטבעות, אולם הוא עדיין שומר על פיחות ריאלי מול סל המטבעות אשר לוקח בחשבון פערי אינפלציה בין המדינות. ככל שהאינפלציה בישראל נמוכה יותר מאשר במדינות האחרות, הדבר גורם לפיחות ריאלי של השקל.