סקירת מאקרו שבועית של עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות: רוב נתוני המקרו שהתפרסמו בעולם בחודשיים האחרונים הצביעו על מגמה של הרעה בפעילות הכלכלית, מה שכרגיל, "תדלק" את הפסימיות, וגרם לנו בפעם המי יודע כמה לחוש שסוף העולם קרב. מה שעוד קרה, כרגיל, זה שהתחזיות טפחו על פניהם של המשקיעים וצרור של ידיעות מקרו חיוביות שהתפרסמו בשבועות האחרונים הצליחו להפיג את חששותיהם של המשקיעים. אה, עכשיו כולם מבינים למה היה ראלי בשווקים...
נתונים מתעתעים היו גם מנת חלקו של השוק המקומי. נתחיל במדד. זה, כידוע היה שונה באופן משמעותי מהתחזית (כרגיל...) וחיזק את התחושה שלחצי האינפלציה, אם קיימים, מגיעים מצד ההיצע ולא דרך הביקושים. האם בחודש הבא או בזה שלאחריו נגלה שהעלאות המחירים של יצרני המזון באות לידי ביטוי באותם מדדים? יתכן, אלא שגם אם אלו ילחצו את המדדים הבאים כלפי מעלה, דומה שעדיין אין בזה כדי לשנות את הנחתנו לעיל בדבר הסיבה לעליות המחירים.
הנקודה המטרידה בדו"ח המחירים של ספטמבר ממשיכה להיות מחירי הדיור. מגמת העלייה במחירי הדירות נמשכת, ולאור העובדה ששר השיכון הבא ימונה רק בעוד כחצי שנה (מחכים למשיח), יש סיבה לדאגה. אין ספק שמה שמתרחש בשוק הדירות מוריד מעל סדר היום את אפשרות שהריבית תרד בקרוב, ובהמשך לסקירה של השבוע שעבר, הנחת העבודה שלנו היא שזו תישאר במקומה עוד זמן רב. במקביל, השימוש שעשה בנק ישראל בסקירתו הרבעונית במונח "חשש לבועת מחירים" מעלה את הסיכוי להתערבות של הבנק המרכזי בשוק הדירות במידה וזה ימשיך ללהוט. מדד ספטמבר ירד בעיקר הודות לירידה חדה במחיר החינוך שנגרמה כתוצאה מיישום המלצות ועדת טרכטנברג לגבי החינוך לגילאים הצעירים. ההפחתה של כ 75% במחירי הגנים גרעה 0.3% מהמדד. מרבית הפרשנים ציינו כי זו השפעה חד פעמית. חד פעמי ? אולי מהבחינה של מדידת השינוי במחירים, אבל לא מבחינת השינוי הקבוע (שנאמד במאות עד אלפי שקלים בחודש) בהכנסה הפנויה של המשפחות הרלוונטיות שאצלם מדובר על אירוע קבוע. מי אמר שהמחאה החברתית נכשלה ?
בעוד אנו מנסים להתאושש מהמדד האפסי, הלשכה פרסמה את אומדנה הראשוני לחשבונות הלאומיים. הלשכה צופה שהתוצר יעלה בשנת 2012 ב 3.5%, התוצר העסקי יעלה בשיעור דומה, ואילו הצריכה הפרטית תטפס ב 2.8%. איזו אופטימיות, עכשיו אנחנו משוכנעים שהראלי יימשך. מה חבל שסקר המגמות בעסקים וסקר אמון הצרכנים שפורסמו יום לאחר מכן רשמו ירידה חדה באינדיקטורים שנמדדו. סקר אמון הצרכנים ירד לנקודה הנמוכה ביותר מאז החל להימדד, במרץ 2011. כל הפרמטרים שנבדקים בסקר (המצב הכלכלי של משק הבית ושל המדינה, מספר המובטלים והציפיות לגבי החיסכון של משקי הבית) ירדו בשיעור ניכר. איך הנתונים הללו מסתדרים עם התחזית של הלשכה לגבי צמיחת התוצר? לסטטיסטיקה פתרונים.
גם המגזר העסקי כאמור, אינו אופטימי במיוחד. המגמה השלילית שאפיינה את הסקר בחודשים האחרונים המשיכה בספטמבר, ומאזן הפעילות העסקית ירד גם הוא לרמתו הנמוכה ביותר מאז הוחל בביצועו. הנתון היחיד שהציג עלייה בקרב כל ענפי העסקים (מלבד המלונאות) היה "הציפיות לשינוי במחירים בשלושת החודשים הקרובים". אופס. אולי בכל זאת האינפלציה תשפיע מעבר למה שצפוי כעת?
הנתונים הסותרים אינם מאפשרים מתן תחזיות לטווח בינוני וארוך, וכפועל יוצא מקשים על ניהול ההשקעות. מה עושים ? פועלים לטווח קצר. כן, הפכנו לטריידרים. מניות הבנקים מגיעות למכפילי הון נמוכים מאוד ? נקנה. חזרו למכפילי הון שמשקפים את הרווחיות לטווח הקרוב ? נמכור. התשואה על השקלים הארוכים ירדה שוב לאיזור 4.1%? נקצר את המח"מ. המרווח של תל בונד 20 ירד לרמה של 1.6 ? דווקא במקרה הזה נותיר את החשיפה למדד בשל העובדה שלאחר העדכון האחרון, מדדי התל בונד נושאים פרופיל סיכון נמוך יותר מבעבר, הן מבחינת הרכיבים שלו והן מבחינת המח"מ. בהתאם למדיניות הזו, פער התשואה שנוצר בין מדד המעו"ף לבין מדד 75 בשיעור של כ 10% מצדיק, ולו בשל הסיבה הטכנית את הגדלת ההקצאה לטובת המדד של המניות הקלות יותר.
התופעה של נתוני מקרו תנודתיים וסותרים מאפיינת כאמור גם את משקי העולם. מבלי לסקור את כולם, נבקש להתמקד באחד שלדעתנו ניתן ללמוד ממנו הרבה ואלו נתוני היצוא הסיני. זה האחרון רשם עלייה של קרוב לעשרה אחוזים בחודש ספטמבר, מה שהפיג מעט את החשש מפני ירידה חדה בפעילות הכלכלית של סין. אלא שאם הסינים מייצאים, מישהו גם קונה. לכן, חשוב היה לבחון את יעדי היצוא. מהגרף המצורף מטה ניתן לראות שהיצוא לאירופה ירד בשיעור שנתי של 10.7% (שמהווה שיפור לעומת החודשיים האחרונים). לא מפתיע. לעומת זאת, היצוא לארה"ב עלה בשיעור שנתי של 5.5% בהמשך למגמה החיובית של החודשים הקודמים. דהיינו, זה לא רק שהסינים מוכרים יותר, אלא שגם האמריקאים קונים יותר.
נתוני היצוא של סין תואמים את נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב אשר רושמים עלייה נאה בשיעורים חודשיים של כאחוז בחודשים האחרונים. ארה"ב, אם כן, ממשיכה להתאושש, כפי שניתן ללמוד גם מנתונים נוספים שפורסמו, כאשר הויכוח כעת הוא על מידת ההתאוששות. בהקשר הזה, פורסם השבוע בבלומברג מאמר מאת רוגוף וריינהרט בו הם טוענים שאם משווים את צמיחת התוצר לנפש במדינות שחוו משברים, מגלים שארה"ב מתאוששת בקצב גבוה מהממוצע.
יתכן והפרשנים הכלכליים מיהרו להספיד את ארה"ב. עם זאת, החודשים הקרובים מזמנים מספר אירועים משמעותיים (בחירות, "צוק פיסקלי") שעתידים להשפיע במידה ניכרת על כיוונם של השווקים. אנו ממשיכים להחזיק בדעה שלמרות שבשוק האמריקאי מספק מספר רב של הזדמנויות השקעה לטווח ארוך, נדרשת מידה רבה של סלקטיביות בטווח הקצר. כמו שאמרנו, כולנו טריידרים.