דמי הניהול שגובות קרנות הנאמנות בישראל (המתמחות במניות ובאג"ח) גבוהים משמעותית מהמקובל בעולם, ועמלות ההפצה שהן משלמות לבנקים בישראל נמוכות משמעותית מהעמלות שמקבלים בנקים בעולם. כך עולה ממחקר השוואתי מקיף שביצע איגוד הבנקים, באמצעות חברת הייעוץ TASC, שכלל כ-39 אלף קרנות נאמנות מתוך מאגר הנתונים של בלומברג בעשר מדינות רלוונטיות שנבחרו.
המחקר בוצע בעקבות המהלך של רשות ני"ע להפחתת עמלות ההפצה שמשלמים מנהלי הקרנות לבנקים, ומטרתו היתה לבחון את ההצדקה למהלך ואת השפעתו על המחירים שמשלם הצרכן הישראלי בשוק קרנות הנאמנות ועל הייעוץ האובייקטיבי שהוא מקבל במערכת הבנקאית.
הפערים בתחום עמלות ההפצה בהשוואה לעולם גדלים אף יותר, לאור העובדה שבארץ המפיצים לא גובים גם עמלות קנייה ומכירה מהלקוח, וכן לאור המשאבים הרבים המושקעים במערך הייעוץ של הבנקים בשל האובייקטיביות לה הם מחויבים. יודגש, בהקשר זה, כי עלות פעילותו של יועץ אובייקטיבי (כפי שפועלים הבנקים) גבוהה משמעותית מעלות פעילותו של משווק.
יצוין כי השינוי שהציג יו"ר רשות ני"ע, פרופ’ שמואל האוזר, שונה באופן מהותי מהמתווה שאותו יזם קודמו בתפקיד, פרופ’ זוהר גושן, רק לפני כשנתיים. המתווה של פרופ’ גושן התבסס על הפחתת דמי הניהול באמצעות תחרות שתיווצר כתוצאה מהכנסת קרנות נאמנות זרות לשוק הישראלי (במסגרת זו הוחלט על איחוד קרנות נאמנות ישראליות מנייתיות ומעורבות לקטגוריה אחת). המהלך הנוכחי נסוג מהכוונה להוזיל את דמי הניהול באמצעות איום תחרותי ובוחר להתמקד בהקטנת הוצאות הקרנות על מערך הייעוץ וההפצה, למרות החשש מפגיעה במערך זה.
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, אומר כי מסקנות המחקר ברורות: "ברור שעמלות ההפצה שמשלמות הקרנות לבנקים אינן החסם שמונע מהן להוזיל את דמי הניהול לציבור. יתר על כן – מדובר במהלך שאף עלול להזיק לציבור המשקיעים. מי שמחליט להעביר כסף שמממן את מערך הייעוץ של הבנקים לגופים המוסדיים, מחליט למעשה גם לפגוע ביכולתם לספק את שירותי הייעוץ. באופן עקיף תהיה לכך גם השפעה על המוטיבציה של הקרנות להתחרות ביניהן, כדי לזכות בדרוג טוב ואיכותי יותר של מערך הייעוץ האובייקטיבי".
לדברי פרל, אין במהלך של הרשות שום כלי שיבטיח כי הסכומים שמופחתים מעמלות ההפצה יעבור לכיסם של המשקיעים ואין שום מניעה ממנהלי הקרנות להעלות את דמי הניהול בתום תקופה זאת. גם אין מניעה שמנהלי קרנות יפתחו קרנות חדשות, או יבצעו ’הסבה’ לקרנות הנוכחיות באמצעות שינויים מסוגים שונים, ובכך יעקפו דרישה רגולטורית, אם תהיה כזו, להפחית את דמי הניהול. עדויות לכך כבר נראות בשטח, שכן מיד לאחר פרסום ההודעה של הרשות החלו מספר מנהלי קרנות להעלות את דמי הניהול".