אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו בפסגות: האמת, הופתענו. אמנם הדגשנו בשבועות האחרונים שהסיכויים להרחבה כמותית נוספת הלכו וגדלו אבל ההערכה שלנו הייתה שהפד בכל זאת יחכה עם ה-QE3 לתחילת השנה. אם נניח שבן שלום ברננקי לא החליט לעבור ללוח השנה היהודי, הרי שצריך לשאול למה עכשיו? ה-S&P 500 בשיא מאז ינואר 2008, מחירי הנפט והסחורות החקלאיות גבוהים והתשואות בארה"ב נמוכות מתמיד. בנוסף, הצעד של הפד נתפס כאמירה פוליטית ובמידה ועד הבחירות לא ירשם שיפור בכלכלה, הרפובליקנים עשויים לנצל זאת כדי לנגח את הפד ואת אובמה.
התשובה לכך היא שהפד, כפי שהתרגלנו בארבע השנים האחרונות, הגיב לדרישות השווקים שהלכו והתעצמו בשבועיים האחרונים. אם להשתמש בשיטתו של ברננקי, אז כנראה שהעלות של אכזבה בשווקים גדולה מהתועלת שבדחיית התוכנית בכמה חודשים.
על הוויכוח אם הרחבות כמותיות תומכות בכלכלה נוותר הפעם מפאת השבוע המקוצר. אם צריך לסכם אותו במשפט אחד אז אליבא ד’ברננקי בוודאי שכן, אליבא ד’שאר העולם ממש לא. מה שבטוח זה שלהשפעת ההרחבה הכמותית על מחירי הסחורות יש תפקיד מפתח בוויכוח. אם מחירי הסחורות יעלו בעקבות QE3 (כפי שקרה ב-QE1 וב-QE2) הצמיחה במשק תיפגע. עליית מחירי הסחורות תוביל לפגיעה בכוח הקנייה של הצרכן האמריקאי ומכאן להתמתנות בפעילות הכלכלית. בנוסף, גם הפירמות יאלצו להתמודד עם גידול בהוצאות (בעיקר דרך מחירי האנרגיה), מה שעלול להוביל לירידה ברווחיות ולהאטה נוספת בשוק העבודה.
כצפוי, חיצי הביקורת מצד הרפובליקנים לא אחרו להישלח. רומני טרח להשתמש בשפה בה השתמש ברננקי רק לפני שבועיים בנאומו בג’קסון הול וטען כי בניגוד לדעת הפד, העלות של ההרחבה הכמותית (אינפלציה עתידית, עיוותים בשווקים) תהיה גבוהה מהתועלת שתושג. מעבר לכך, המועמד לנשיאות טוען כי מדיניות הפד לשמור על תשואות נמוכות, מאפשרת לפוליטיקאים להתעלם מבעיית הגירעון ומונעת מהם לקבל החלטות קשות אך נדרשות של מדיניות פיסקאליות מצמצמת. בהקשר זה, קווין בריידי, רפובליקני מטקסס וסגן יו"ר הוועדה הכלכלית של הקונגרס בזמנו הפנוי, התעלה על חבריו למפלגה והגיש הצעת חוק רשמית לשנות את המנדט של הפד ליעד אינפלציה בלבד (לעומת יעד כפול של אינפלציה וצמיחה) ולהגביל את הניירות שהפד יכול לקנות לאג"ח קצרות בלבד.
להחלטת הפד יהיו השפעות גם מחוץ לארה"ב. כבר הבוקר הודיע הבנק היפני על הגדלת ההרחבה הכמותית שלו ב-10 טריליון ין (כ-126 מיליארד דולר) וזאת על מנת למנוע התחזקות של הין מול הדולר. גם הלחץ מסין שהאשימה כבר לא פעם את הפד במניפולציות של המטבע צפוי לגבור, בטח אם תירשם עלייה במחירי הסחורות שתוביל לאינפלציה גבוהה בסין.
מבחינת השווקים יש להבדיל בין טווחי הזמן. בטווח הקצר, השווקים עוד עשויים ליהנות מאדי הדלק של ההרחבה ומהנזילות החדשה בשווקים. עם זאת, יש לזכור שבחודשיים האחרונים השווקים עלו בעיקר על רקע הציפיות לתוכניות מוניטריות בארה"ב ובאירופה. ברגע ששתי אלו הוכרזו, הפוטנציאל להמשך הראלי פחת באופן משמעותי. בטווח הבינוני והלאה, המשקיעים יחזרו להתמקד בהתפתחויות הכלכליות ואם אלו לא יהיו טובות מהצפוי אזי שהשווקים עלולים לרדת. יתרה מכך, אם הכלכלה האמריקאית תמשיך לדשדש, המשקיעים עשויים לאבד אמון גם ביכולת הפד לתמוך במשק בעתיד (שתי הרחבות כמותיות שלא עובדות מתוך שלוש זה מספיק כדי להגיע למסקנה כזו).