בשנת תשע"ב התאפיין המסחר בשוק המניות בישראל בתנודתיות רבה ובסיכום התקופה עלו מדדי ת"א-25 ות"א-100 בממוצע בכ-5%. מחזור המסחר במניות ירד באופן משמעותי השנה, אך המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין בעליות שערים ומחזורי מסחר ערים. חלה האטה בגיוסי ההון במניות ובאגרות חוב, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בוצעה הנפקה ראשונית אחת ושתי חברות דואליות חדשות נרשמו למסחר בתל-אביב.
החל ב-1 במאי 2012 השיקה הבורסה שלושה מדדי תל-בונד חדשים, במטרה לשפר את נזילות אג"ח חברות:
1. מדד תל-בונד צמודות – הכולל אג"ח לא-ממשלתיות, צמודות למדד המחירים לצרכן.
2. מדד תל-בונד צמודות-יתר – הכולל אג"ח לא-ממשלתיות, צמודות למדד המחירים לצרכן ואינן כלולות במדד תל-בונד 60.
3. מדד תל בונד – צמודות בנקים – הכולל אג"ח צמודות למדד, שהנפיקו בנקים.
שוק מוצרי המדדים המשיך להתפתח, אך בקצב איטי, והונפקו 18 סדרות חדשות של תעודות סל, בהן חמש תעודות ראשונות על מדדי מניות חדשים שהשיקה הבורסה בשנתיים האחרונות: ת"א ביומד ות"א נפט וגז.
מדדי ת"א-100 ות"א-25 ירדו בממוצע בכ-3% בתשע"ב, בערכים דולריים, בדומה לשנה הקודמת, כאשר מדדים מובילים בבורסות הפועלות במדינות מפותחות בחו"ל רשמו עליות שערים של כ-30%-10% ואילו מדד הניקיי 225 ירד בכ-1%. למרות ירידות השערים בשנתיים האחרונות, מדד ת"א-25 מוביל עם תשואה דולרית מצטברת של כ-95%, משנת 2005 ועד היום, תשואה גבוהה בהרבה מתשואות שרשמו בורסות מערביות מובילות.
הגורמים השליליים שהשפיעו על מגמת המסחר היו: במישור הבינלאומי - החרפת משבר החוב במדינות אירופה, שהחל בתשע"א והחריף השנה, עם הורדת דירוג אשראי למדינות ולבנקים מובילים באירופה ו"האביב הערבי" במדינות שכנות.
בארץ - עלייה בשיעור האבטלה במשק, עפ"י נתוני הלמ"ס, לכ-7% בתשע"ב לעומת כ-6.5% בשנת תשע"א; עלייה בגירעון הממשלתי ותוכנית האוצר לקיצוץ בתקציב הממשלה והעלאת מיסים, שאושרה ע"י הכנסת, וכן התחזקות הדולר בכ-7.7% ביחס לשקל, בתשע"ב.
מאידך, השפיעו חיובית ותרמו: עליות שערים בנאסד"ק ובבורסות אחרות מובילות בעולם, בעקבות התפתחויות חיוביות בכלכלת ארה"ב וציפיות להמשך התאוששות מהמשבר הפיננסי;
נתונים מאקרו כלכליים מקומיים חיוביים, ביניהם עלייה בקצב צמיחת המשק ברבעון השני של 2012, לכ-3.2% (בערכים שנתיים), לאחר ירידה רצופה בת 5 רבעונים בקצב הצמיחה; עליית המדד המשולב לבחינת מצב המשק בכ-0.2% בממוצע חודשי השנה - עלייה המעידה על המשך התרחבות הפעילות במשק;
אינפלציה של כ-1.4% בסיכום שנת תשע"א - שיעור נמוך בהרבה מתקרת היעד שהציב בנק ישראל (3%), בעקבותיה הורדה הריבית במשק ארבע פעמים, בשיעור מצטבר של 1.0% לרמה של 2.25% בסוף שנת תשע"ב.
תושבי חוץ הזרימו כ-430 מיליון דולר, נטו, בשלושת הרבעונים האחרונים של תשע"ב, לאחר שהגדילו את השקעותיהם בכ-2.6 מיליארד דולר בסיכום השנה הקודמת (תשע"א).
מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בתשע"א בכ-1.1 מיליארד שקל – נמוך בכ-40% מהמחזור בשנה הקודמת.
בגיוס כספים ע"י הסקטור העסקי נרשמה ירידה חדה בהיקף ההנפקות וההקצאות הפרטיות של מניות בארץ שהגיע ל-3 מיליארד שקל – לעומת כ-9.3 מיליארד שקל בשנת תשע"א, בה החלו השווקים להתאושש מהמשבר הפיננסי העולמי.
היקף ההנפקות לציבור הסתכם בכ-2.3 מיליארד שקל – נמוך בכ-60% מהיקף ההנפקות בשנה הקודמת. ההנפקות הגדולות ביותר בוצעו ע"י אידיבי אחזקות וטאואר בסך של כ-300 מיליון שקל, כל אחת.
בשנת תשע"ב בוצעה הנפקה ראשונית אחת, ברבעון הראשון של השנה, בסך כ-120 מיליון שקל ע"י שמן נפט וגז, וזאת לעומת 11 חברות חדשות שגייסו מהציבור סכום כולל של כ-950 מיליון שקל, בשנה הקודמת. בסיכום שנת תשע"ב, 85 חברות פרסמו תשקיפי מדף המהווים מסגרת לגיוס הון בשנתיים הקרובות.
חברת ביומד אמריקנית - פוטומדקס, שמניותיה נסחרות בארה"ב (NASDAQ), ביצעה רישום כפול ורשמה את מניותיה למסחר בת"א. מניותיה צורפו למדדי ת"א-100 ות"א בלוטק-50. בנוסף, באטם תקשורת, שמניותיה נסחרות ברשימה הראשית בבורסה של לונדון, נרשמה למסחר בבורסה בתל-אביב, במסגרת הרישום הכפול, בסוף השנה. חברת הנדל"ן גזית גלוב, שמניותיה נסחרות בת"א, גייסה בדצמבר 2011 כ-354 מיליון שקל בהנפקת מניות לציבור בארה"ב ומניות החברה החלו להיסחר בבורסת ה-NYSE.
מנגד, שלוש חברות נמחקו מהמסחר ב-NASDAQ בעקבות מיזוג בחברות בינ"ל- נס טכנולוגיות, פאנדטק, ורדויזן; שלוש חברות מחקו את מניותיהן מהמסחר בת"א בלבד – ג’קדה, מגל ופוינטר. נייר חדרה מחקה את מניותיה מהמסחר ב-AMEX והן ממשיכות להיסחר רק בת"א.
כיום נסחרות בת"א 36 חברות שביצעו רישום כפול ותשע דואליות ותיקות שנסחרות בת"א ובארה"ב טרם החלת חוק הרישום הכפול. כמו כן, שש חברות נוספות, נסחרות בת"א וגם באירופה.