באקסלנס צופים כי מדד חודש פברואר צפוי לרדת בשיעור של 0.4% - 0.5%

בשבוע הקרוב צפוי להתפרסם מדד חודש פברואר והוא צפוי לרדת בשיעור של 0.4%-0.5%. ללא ירידה חדה ברכיב הדיור נראה כי גם הפתעה נוספת כלפי מטה לא תשפיע במיוחד על הציפיות האינפלציוניות שרשמו מהלך חיובי נאה במהלך השבוע האחרון.

במהלך השבוע ראינו את האפיק הצמוד הקצר - בינוני עושה מהלך עודף על האפיק השקלי. נראה כי יחס סיכון סיכוי פעלו לטובתו של הראשון. למרות הפתעה חדה כלפי מטה במדדי דצמבר-ינואר נראה כי הציפיות האינפלציוניות ל-12 החודשים המתחילות במרץ נותרו באזור הרף העליון של היעד. מכאן ניתן להסיק כי בהסתברות גבוהה מאוד גם הפתעה כלפי מטה במדד חודש פברואר לא תשפיע במידה רבה על ציפיות האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים לעומת זאת הפתעה חיובית במדד (כלפי מעלה) עשויה בהחלט להעלות את הציפיות האינפלציוניות ולהמשיך לחמם את האפיק הצמוד.

מסיבה זו בדיוק החלטנו בשבוע האחרון לוותר על העדיפות לטובת האפיק השקלי אותה אנו סוחבים מראשית השנה (כמובן שהניבה עבורנו תשואה עודפת) והחלטנו לחזור לאחזקה מאוזנת בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד. את המעבר לאחזקה עודפת לטובת האפיק הצמוד החלטנו לדחות מעט עד שתתבסס מגמתו של סעיף הדיור.

באוצר מגייסים בחו"ל ומעריכים כי הגיוס יפחית מהעומס על השוק המקומי – על איזה עומס אתם מדברים???

ממש לפני סוף השבוע גייסו באוצר 1.5 מיליארד אירו נקוב בריבית של 4.68% כ-130 נקודות מעל ה-SWAP ל-10 שנים באירופה ו150 נקודות מעל איגרת הבנצ’מארק (גרמניה). האוצר לא גייס בחו"ל מאז הגיוס בארה"ב במרץ 2009 ובאירופה מזה חמש שנים.

באוצר הסבירו את ההנפקה בשתי סיבות עיקריות:

· רצון לפתוח את השוק לשחקנים נוספים, לחשוף את פרמיית הסיכון של ישראל מה שעשוי לעזור לפירמות ישראליות בהנפקות בחו"ל, אגב אנו מעריכים כי פרמיית הסיכון של ישראל צריכה להיות נמוכה יותר לפחות על סמך 2006-2007 שנים בהם עמדה פרמיית הסיכון על 0.6% בממוצע – כיום ישראל נראית טוב יותר ביחס לעולם.

· להוריד עומס גיוסים מהשוק המקומי. קצת קשה להבין על איזה עומס הם מדברים כאשר כבר הבהירו לנו באוצר לא פעם כי קצב הגיוסים השנתי לפחות צפוי להיות נמוך יחסית. בנוסף אנו מעדכנים את הציפיות שלנו לגיוסים מ-73 מיליארד ₪ ל-67 מיליארד ₪ (ללא קשר להנפקה הצפויה בחו"ל), מה שגורר גיוס נטו מאוזן.

באוצר היו גאים להציג כי להנפקה היו ביקושים של כ-13 מיליארד אירו כאשר כ-90% מהביקושים הגיעו ממשקיעים זרים. אנו מעריכים כי חלקה הארי של ההנפקה יגיע בסופו של דבר לישראל. זה לא שאנו מפקפקים ביכולתה של ישראל למשוך משקיעים זרים, ההפך הוא הנכון אנו חובקים בתחזית כי אחזקת זרים באג"ח ממשלתי יעלה ליותר מ-5% מסך המלאי (כיום עומד על 3%) בעקבות יחסי החוב והמקרו הטובים של ישראל ביחס לעולם המערבי. ובכל זאת אנו מעריכים כי קיימות שתי סיבות עיקריות שבגינם ההנפקה באירו תהווה מוקד משיכה למשקיע הישראלי:

· רכישת אג"ח שהנפיקה מדינת ישראל באירו עבור משקיע ישראלי כמוה השקעה באיגרת חוב של מדינת ישראל אבל עם חשיפה לאירו – נו מה לעשות יש כאלה שרוצים את החשיפה ויש כאלה שפשוט רוצים פיזור על פני סל של מטבעות, שיהיה....

· החלק השני של המשקיעים (אני מקווה ש-99% מהם) פשוט רוכשים אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים בתשואה של 5.6% בקירוב – הכיצד ובכן חוזה הגנה על המטבע ל-10 שנים ע"פ פער הריביות הבנקאיות עומד נכון להיום על 0.9% לטובת השקל. משקיע ישראלי שרוכש איגרת באירו, מבצע חוזה למכירת אירו וקניית שקל מה שמוסיף לו לפחות בשלב זה כ-0.9% לתשואה. (לאלה שירצו עוד להסתכן יוכלו לבצע גידור חודשי ולהמתין מספר חודשים וזאת בהנחה שהפער עוד עשוי להתרחב. כמובן קיימות עוד קומבינציות נוספות אבל את זה נשאיר לפעם אחרת).