נתוני ביצוע התקציב שהתפרסמו השבוע לא הפתיעו. בדומה לחודשים האחרונים, גם באוגוסט נרשמה עלייה חדה של כ 10.6% לעומת החודש המקביל אשתקד בהיקף ההוצאה הממשלתית לצד יציבות בתקבולי המיסים. הגרעון המצטבר מתחילת השנה עומד על כ 16.5 מיליארד ₪, מה שמעמיד את שיעור הגרעון בשנים עשר החודשים האחרונים על כ 4.1%. התחזית הנוכחית לשנת 2012 עומדת על גרעון של 3.5%.
סיכוייה של התחזית הזו להתממש נתקלים בשתי מגמות מנוגדות. מצד אחד, נתוני הצריכה האחרונים (שימוש בכרטיסי אשראי, מכירות ברשתות השיווק), גם אם מראים על התמתנות מסוימת, עדיין מצביעים על צמיחה. לכך יש להוסיף את הדיווחים שהתפרסמו לאחרונה בדבר התעוררות מחודשת בפדיון של הקניונים. על פי המדווח, שיעורי הפדיון עלו בעשרות אחוזים לעומת הקיץ הקודם, למרות שיש להתחשב בעובדה שהפעילות בשנה שעברה נפגעה כתוצאה מהמחאה החברתית שרק החלה אז. אולם גם בהשוואה לחודשים הקודמים עולה כי המכירות בקיץ האחרון בקניונים עלו בשיעורים נאים. השינוי בצריכה הפרטית אמור לבוא לידי ביטוי בנתוני הצריכה הקרובים, כמו גם בעלייה ממיסים. לצד זה, הצרכן הישראלי לא הסתפק בחודשים האחרונים רק בביקור בקניון.
יעד נוסף שזכה לביקורים מחודשים היה אתרי הבנייה. לאחר חודשים של ציפייה לירידה במחירי הדירות ו"ישיבה על הגדר" מתוך תקווה שהמחאה החברתית תשפיע גם על ענף הנדל"ן, רוכשי הדירות הפוטנציאליים "נשברו". הם הבינו שמדיניות הממשלה בהקשר של מחירי הדירות מתחילה ומסתיימת בברברת. שום צעד מעשי, אף רפורמה. הכול דיבורים. דיבורים מאוד מיוחצנים, אבל עדיין רק דיבורים. התוצאה של "מדיניות הממשלה" ניכרת בזינוק בלקיחת משכנתאות ובעלייה החדה בהיקף העסקאות. התעוררותו של שוק הנדל"ן אמורה לגרום לשר האוצר קורת רוח רבה, מאחר והגידול בהכנסות ממיסוי נדל"ן בחודשים הקרובים יכולים לסייע לסגור את החור שנוצר בתקציב.
האם העלייה המחודשת בפעילות הקמעונאית ובשוק הנדל"ן מייצגת מגמה חדשה וברת קיימא שביכולתה להוות משקל נגד לירידה הצפויה מהייצוא כתוצאה מהמשבר המעמיק באירופה ? אנו מטילים בכך ספק. לא בגלל שלצרכן המקומי אין את האמצעים לשמר את הצריכה (למרות שגם יכולת זו נשחקה מאוד בשנה האחרונה), אלא בעיקר בשל העובדה שרמת הביטחון הכלכלי של הצרכנים ירדה בחודשים האחרונים. הגרף המצורף למטה מתאר את מדדי ביטחון הצרכנים הנוכחיים במדינות ה OECD לעומת השנה שעברה. למעט מדינות יחידות סגולה שנמנות בעיקר על הגוש הסקנדינבי, בכל שאר המדינות נמשכה השחיקה בביטחון הצרכנים. לא מפתיע לאור המשבר הכלכלי המעמיק באירופה.
באופן טבעי, ברגע שהביטחון הכלכלי האישי יורד, תרד גם הנכונות לצרוך. ואם עד כה היה המשק הישראלי בבחינת "אי של יציבות" לעומת המשקים האירופאים מהבחינה הזו כפי שבא לידי ביטוי במדדי הצריכה השונים, אנו מתקשים להניח שלאורך זמן המגמה הזו תימשך. בשלב מסוים, גם הצרכן הישראלי לצד המגזר העסקי ירצו לקבל אינדיקציות ברורות לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה לפני שיבצעו רכישות או השקעות נוספות בעתיד. חששנו הוא שאווירת המשבר שאופפת את השיח הציבורי ועדיין לא באה לידי ביטוי בנתונים, תתממש במידה והממשלה לא תבצע צעדים שיאוששו את תחושת הביטחון.
מכאן ניתן לצייר כמה תרחישים. בראשון, התרחיש האופטימי שבו האוצר מצליח להעביר תקציב "קשה" שכולל קיצוצים חדים לצד העלאת מיסים. התממשותו של התרחיש הזה תניח את דעתן של חברות הדירוג ושל בנק ישראל, מה שיתמוך באג"ח הממשלתי. התרחיש השני הוא של הקדמת בחירות, תרחיש שנראה כעת ריאלי למדי. מאחר והעילה להקדמת הבחירות היא חוסר היכולת להעביר תקציב, ניתן גם להניח שתקציב 2013 יסוכם כבר במגעים הקואליציוניים. אלו יעמדו כנראה בצל הלחץ שיפעילו חברות הדירוג ובנק ישראל, מה שיוכל לסייע לראש הממשלה הבא לשכנע את שותפיו הקואליציוניים בנחיצות הצעדים הנדרשים. בשני התרחישים אנו מניחים שהריבית תישאר במקומה כמו גם הדירוג של ישראל. לכן, אנו מותירים לעת עתה את המח"מ של התיק השקלי שלנו על ארבע שנים. עם זאת, הרעת המגמות בהכנסות המדינה תאלץ מחשבה מחודשת בנושא זה.
בואו נעשה הסדר חוב (בשוק): הנושא של הסדרי חוב של כמה מהחברות הגדולות במשק תופס בשבועות האחרונים את הכותרות הראשיות. כפי שהיה בזמן הסדרי החוב של אפריקה, כן עתה מהבחינה שכמעט כל השוק הקונצרני סובל כעת מסנטימנט השלילי בשל אותם הסדרי חוב קיימים או עתידיים.
כל כך שלילי, עד כדי כך שהמרווח של התלבונד 60 נמצא כעת ברמתו הגבוהה ביותר מאז 2009. וכמו בכל משבר, גם זה יצר הזדמנות. אנו סבורים שהמרווחים הנוכחיים מגלמים במספר רב של חברות רמות סיכון אשר גבוהות במידה רבה מזו האמיתית. לפיכך, אנו סבורים שהגדלת הרכיב הקונצרני המדורג ראויה כעת ולכן אנו מגדילים את אחזקתו בקרנות שבניהולנו.