דש בית השקעות בסקירת מאקרו: לאחר שראינו עלייה בשיעור האבטלה לרמה של 7.2% בסקר כוח האדם של חודש יוני, בשבוע האחרון התפרסמו נתוני שירות התעסוקה שהראו שבחודש יולי חלה עליה נוספת בשיעור של 0.5% במספר המובטלים בהשוואה לחודש קודם. זאת לאחר שנתיים של מגמה חיובית שהתאפיינה בירידה במספר המובטלים. בשירות התעסוקה ציינו שיש גם שינוי מגמה במספרם של המצטרפים החדשים, בכך שרובם (שני שליש) הם מפוטרים. נתונים אלו תואמים את הגידול בתשלומי דמי אבטלה (ראו תרשים 1).
שינוי במספר המובטלים אינו מהווה אינדיקאטור מקדים למצב המשק ובסה"כ מגיב לירידה בצמיחת המשק שחלה בשנה האחרונה. אנו מעריכים שמגמת העלייה באבטלה תמשך ועד סוף השנה תגיע האבטלה קרוב לרמה של 8%. בנוסף, התפרסמו הנתונים על פדיונות ברשתות השיווק, ורשתות המזון בפרט, אשר הצביעו על התמתנות בקצב הצמיחה בחודשים האחרונים.
הזדמנות להוריד את הריבית: ההרעה בשוק העבודה מהווה נתון נוסף שתומך בהורדת הריבית על ידי בנק ישראל בהחלטתו הקרובה. תמיכה בתעסוקה הינה אחת המטרות העיקריות של המדיניות המוניטארית. פירטנו בסקירה הקודמת את כל השיקולים בעד הורדת הריבית שכוללים התמתנות בפעילות הכלכלית במשק, התמתנות ניכרת בסביבת האינפלציה, המשך המשבר באירופה והתחלת טיפול הממשלה בבעיית הגירעון שמנעה את הורדת הריבית בחודש שעבר. כמו כן, ציינו שמבחינה טקטית, עדיף לבנק ישראל להוריד את הריבית החודש, אחרי שלושה מדדים נמוכים שהיו בחודשים האחרונים, ולפני המדדים הגבוהים שצפויים בחודשים הקרובים.
התעוררות מחודשת בשוק הדיור עשויה לקבל טיפול מצד בנק ישראל על ידי הטלת מגבלות על שוק המשכנתאות. העלייה בציפיות האינפלציה שחלה לאחרונה ניזונה בעיקר מצד גורמי היצע. חלקם חד פעמיים (מסים) וחלקם (מחירי הסחורות) עשויים לחלוף במהירות. הבנקים המרכזיים בכלל ובנק ישראל בפרט אינם נוהגים להתייחס לגורמים אלו, עד אשר סביבת האינפלציה במשק מושפעת מהם. מהלך הורדות הריבית על ידי הבנקים המרכזיים בעולם צובר תאוצה בחודשים האחרונים. אנו מעריכים שבנק ישראל יהיה חלק ממנו.
הרבה ערפול באירופה: השווקים ממשיכים להתנהל בהתאם להערכותיהם לגבי הסיכויים להוצאה לפועל של תוכניות להקלה כמותית בחלקים שונים של העולם. הציפיות למהלך של ה-ECB הן הגורם העיקרי שתורם לשיפור בשווקים באירופה ולהורדת פרמיות הסיכון. כל העיניים נשואות אל הודעת הריבית של ה-ECB ב-6 לספטמבר. בסוף השבוע פורסמו ידיעות לא רשמיות שה-ECB ימתין עד לפסיקתו של בית המשפט לחוקה של גרמניה בעניין חוקיות השתתפותה של גרמניה בקרן החילוץ האירופאית, אשר צפויה להתפרסם ב-12/9, לפני שיפרסם את תוכניתו.
במקביל נמשכים המגעים עם הממשלה ביוון. תוצאות הבדיקה של נציגי הטרויקה לגבי עמידת היוונים בתנאי החילוץ, צפויות להתפרסם כנראה רק באוקטובר. להערכתנו, הוצאה לפועל של תוכנית לרכישות האג"ח ע"י ה-ECB נועדה, בין היתר, "לרכך" את המכה לשווקים שתגיע במקרה של פרישת יוון מגוש האירו.
גם סיכוייה של ספרד "לשרוד" בלי שהבנק האירופאי יתחיל לרכוש את החוב שלה ובלי שהבנקים יקבלו את הסיוע הנדרש, נמוכים מאוד. בינתיים מצבה הפיננסי של ספרד ושל המערכת הפיננסית שלה מתדרדר במהירות (ראו תרשים 3). רכישת האג"ח ע"י ה-ECB תותנה בפנייה של ספרד לקרנות החילוץ האירופאיות שתחייב אותה לעמוד בתנאי הסיוע, בדומה למדינות שחולצו לפניה.
אנחנו מעריכים, שהוצאה לפועל של תוכנית הרכישות ע"י ה- ECB, במידה ותעשה בהיקף מספיק ביחס לגודל השווקים, עשויה להוות נקודת מפנה חיובית בהתפתחות המשבר באירופה.