התייחסות פסגות בהמשך לפרסום מסקנות ועדת צמח בעיתונות. הנקודות החיוביות: הוסרה העננה בדבר ייצוא הגז, לאחר שהועלו לאחרונה לא מעט טענות נגד עצם הייצוא עצמו. ביטול דרישת שמירת רזרבה של 15% ומתן אפשרות ביצוע מנגנון החלף שיאפשר למאגר לווייתן לייצא יותר גז. בכלל נראה כי הוועדה מבינה את חשיבות פיתוח מאגר לווייתן למשק ואף החריגה אותה מהצורך לחכות להקמת תשתיות ממשלתיות. עם זאת לא ברור עדיין האם המאגר יוכל להשתמש במתקן הנזלה שיוקם בקפריסין שזו להערכתנו האופציה המועדפת על היזמים הואיל והמתקן שם יוקם הרבה לפני מתקן בישראל.
הנקודות השליליות: ההמלצה לבחון את מדיניות הייצוא עוד 5 שנים הינה בעייתית מאוד. כיצד ניתן יהיה לפתח היום תשתית ייצוא בהיקף של מיליארדי דולרים במידה וישנה סכנה לשינוי המדיניות תוך מספר שנים? מה גם שמי שיחל בפעילות הייצוא צפוי לקבל מהמדינה רישיון ל-25 שנה לייצוא. אי לכך נראה לנו שסעיף זה יבוטל או ישתנה עם ההגעה לשלב החקיקה.
הגדלה משמעותית של תחזית הביקוש לגז במשק המקומי תשפיע לרעה על יכולת הייצוא בשל הדרישה לשמירת רזרבה ל-25 שנה. אנו לא משוכנעים כי ניתן יהיה לייצא את כל הגז המותר והכמות תהיה תלויה במהירות פיתוח מתקני הייצוא והיקף כמות הגז שתימצא. יש קשר עדיין בין המאגרים השונים. למשל, במידה ולא יימצא גז בחלק מהמאגרים הפוטנציאליים אזי כמות הגז הפוטנציאלית הכוללת שתיוצא תוקטן.
חיוב מכר בנפרד (נובל, דלק ישראמקו/רציו ימכרו מתוך המאגר גז בנפרד ולא ביחד) הינו מצב בעייתי מבחינת השותפויות.
לסיכום: נראה כי הוועדה מבינה את חשיבות ייצוא הגז למשק המקומי, הן מבחינת ההכנסות אך גם מבחינה אסטרטגית, מבחינת יכולת הפיתוח של המאגרים ומבחינת תרומת מאקרו למשק בתקופה של אי וודאות כלכלית. עם זאת עדיין ישנן לא מעט מגבלות על הייצוא ועל פיתוח המתקנים המשאירים עדיין רמה לא נמוכה של אי וודאות בשותפויות הגז.
לאחר פרסום המסקנות הרשמיות וניתוח מפורט של הנתונים נפרסם המלצות מעודכנות לשותפויות הגז. נציין כרגע אנחנו קצת יותר אופטימיים לגבי השווי של מאגר לווייתן ממה שהיינו לפני חודש.