אקסלנס: הנתונים האחרונים מעידים על כך שהודו סובלת מסטגפלציה. הייצור התעשייתי הפסיק לצמוח וקצב האינפלציה "תקוע" סביב 7%. לרוע המזל, יש מעט מאוד סיבות לצפות כי הדברים ישתנו בקרוב. נתוני הייצור התעשייתי הראו כי התפוקה הנוכחית הייתה מעט נמוכה יותר ברבעון השני לעומת התקופה מקבילה אשתקד. היצור של מוצרי הון היה נמוך ביותר ב-19.6%. הייצוא ירד ב-2.9% (שיעור שנתי). הצמיחה ברבעון השני (בהודו מתייחסים לשנה פיסקאלית) התמתנה עוד כנראה מ-5.3% ברבעון הראשון ל-4.5% בלבד הרבעון. אם הנתונים מנוכי העונתיות היו בנמצא, סביר להניח כי הינו מגלים אף נתונים חלשים יותר. עבור המדינה שהאוכלוסיה בה צומחת בקצב של 1.3% לשנה, אשר התרגלה לקצבי צמיחה של 7% בממוצע בשנים 2000-2011, מדובר במיתון.
הגורם העיקרי נעוץ בשיתוק פוליטי, אך ישנן גם סיבות אחרות: המונסונים החלשים, הפסקות החשמל, הסביבה הגלובלית הפושרת עם מיתון באירופה ודשדוש בסין - אינם מבשרים שינוי לטובה. הצמיחה השנה תסתכם בלא יותר מאשר כ-5% בלבד. שר האוצר החדש מודע לצורך להשיב את אמון המשקיעים, הוא מנסה להפחית את הגרעון
הפיסקאלי ולמצוא פתרון סביב מיסוי עסקאות המיזוגים והרכישות. עם זאת, יהיה קשה לזכות בתמיכת הפרלמנט בצעדי ליברליזציה שאפתניים יותר.
על פניו נראה כי אינפלציה בנסיגה: היא ירדה מ-7.3% ביוני ל-6.9% ביולי, אולם זהו רק על פניו - אינפלצית הליבה עלתה מ-4.8% ל-5.4%. חולשת רופי (השפעה בפיגור), מחירי המזון הגואים והדלק המתייקר, יחד עם המונסונים החלשים ישמרו על קצב האינפלציה סביב 7% השנה. הייצור ימשיך להתכווץ והצמיחה להאט. על רקע קודרות כלכלית זו, כל מה שהבנק המרכזי יוכל לעשות הוא להפחית את שיעור הריבית בחצי אחוז. לכל היותר.