לאחרונה, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין, הדן בסוגית החישוב הנפרד לבני זוג. המשמעות הינה כי בני זוג העובדים באותו עסק, כאשר העסק בשליטת אחד מבני הזוג, ייעשה חישוב מאוחד להכנסות שני בני הזוג באופן שהכנסת בן הזוג השני תצטרף להכנסתו של בן הזוג הרשום ולא תהנה ממדרגות המס הנמוכות.
עו"ד איתי הכהן, מומחה למיסוי ויו"ר ועדת מיסוי וכלכלה של הפורום המשפטי למען א"י, הגם שלשון החוק אינה מבחינה בין המינים לענין זה, אין צורך במחקר מעמיק על מנת להוכיח כי בפועל הנפגע העיקרי מהמצב החוקי הקיים הינו בדרך כלל ציבור הנשים, אותן אלו העובדות בעסק של בעליהן ואינן זכאיות להנות ממדרגות המס הנמוכות שלהן זכאי כל יחיד על הכנסתו ברמת שכר מקבילה.
התוצאה הינה כי אותן נשים משלמות לעיתים מס הגבוה בשיעור פי 4 ויותר משיעור המס שהיה צריך לחול עליהן אלמלא עבדו בעסק של בעליהן (כידוע, מדרגת המס הראשונה על הכנסה מיגיעה אישית הינה 10%, ואילו שיעור המס על מדרגת המס העליונה הינה כיום 48%).
אומנם בסעיף 66(ה)(2) ניתנה הקלה המאפשרת חישוב נפרד גם כאשר העסק בשליטת בן הזוג האחר אולם הקלה זו חלקית בלבד ומוגבלת בתיקרה (עד כ- 49,000 ש"ח נכון לשנת 2012) ומותנית בשורה של תנאים, תוך שלילת נקודות הזיכוי המגיעות בשל בן זוג עובד ובן זוג עוזר.
נמצא לדוגמה, כי אשה העובדת כמזכירה בעסק של בעלה, שהכנסתה השנתית הינה 60,000 ש"ח לשנה, משכורת נמוכה שבגינה חלה מדרגת המס הראשונה הנמוכה של 10% (וזאת עוד לפני כל נקודות הזיכוי המגיעות לה המפחיתות עוד את שיעור המס האפקטיבי) עלולה להתחייב במס בשיעור מקסימלי של 48% בגין אותו חלק מהכנסתה השנתית העולה על 49,000 ש"ח רק בשל העובדה כי בן זוגה נמצא במדרגת המס השולי הגבוהה ביותר.
הבעיה חריפה אף ביתר שאת לגבי בני זוג מוכשרים בעלי יכולת השתכרות טובה הרוצים לעבוד יחדיו בעסק משפחתי משותף. המדינה למעשה מאלצת אותם, באמצעות הוראות מיסוי מפלות כאמור, לעבוד בנפרד ולתרום כל אחד מיכולתו לטובת עסקים של אנשים זרים, תוך פגיעה במשפחה במספר מישורים, סוציאלי, פסיכולוגי ומשפחתי. בין היתר, היכולת להקל על האישה ההרה והיולדת ובדרך כלל גם זו הנושאת בעיקר הנטל של גידול הילדים, לשמור ולהגן על זכויותיה הסוציאליות טובה יותר במסגרת העסק המשפחתי מאשר במסגרת של מעסיק זר. כמו כן הפגיעה הינה גם במישור העסקי והכלכלי שכן, בן זוג הינו בעל מוטיבציה גבוהה בהרבה לקדם עסק משפחתי לעומת עובד זר. יש גם פקטורים שליליים נוספים שמשפיעים על העסק המשפחתי, כגון חשיפה גדולה יותר לנזקים בשל ניידות עובדים זרים, לעומת הקביעות והיציבות שיש בהעסקה של אישה בעסקו של בעלה.
לדברי עו"ד הכהן, ניתן היה למצוא היגיון והצדקה לדברים, באותם מקרים שבהם גובה הכנסתה של האשה אינו סביר ביחס לתפקיד שהיא ממלאת בעסק, כי אז יש מקום לחשש שמא נעשה תכנון מס שתכליתו להסיט חלק מהכנסות הבעל לטובת האשה על מנת שהתא המשפחתי ייהנה משיעורי מס נמוכים יותר. אולם, אין לכך כל הצדקה ברוב המקרים שבהם גובה הכנסת האשה סביר לגמרי ועומד בתנאי שוק ביחס לתפקיד שהיא ממלאת בעסק. "בנסיבות אלה, כפיית חישוב מאוחד וכתוצאה מכך החלת מדרגות מס גבוהות על הכנסתה של האשה מהווה הפליה פסולה ופגיעה בלתי מדתית ובלתי מוצדקת ומשקפת תפיסות עולם ארכאיות הרואות באשה כאישיות בלתי עצמאית ותלויה בבעלה. למרבה הצער, לשון החוק אינה מבחינה בין המקרים האמורים אלא קובעת באופן כוללני חישוב מאוחד על בני הזוג כאשר קיימים יחסי תלות בין הכנסת הבעל להכנסת האשה גם כאשר מבחינה אובייקטיבית כאמור הכנסתה סבירה לחלוטין".