משה שלום, ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל: מול כל נתון מקרו-כלכלי מקרטע, מוצגים לנו כל יום דיווחים חיוביים מטעם החברות המובילות של המשק האמריקאי. מ-Alcoa ועד IBM, החברות "מכות את התחזית", וחלקן אף מביעות אופטימיות לגבי העתיד. (ד.א הקרקס שבו האנליסטים מורידים את התחזית מספיק נמוך, כך שרוב התעשייה שהם סוקרים, מצליחה "להכות" אותה, תמיד הפתיע אותי בהמשך השפעתו על השוק).
זה העולם בו אנו חיים, ואם זה מביא לשיפור האווירה, מה טוב. העניין הוא שזה גם מייצר לנו תנועות תזזיתיות במדדים העיקריים, ותנודתיות זו מורידה כל יום מחדש את אמון המשקיעים ביכולתם להתמודד עם השווקים, או לפחות להכיר בהם כזירה הוגנת.
חוץ מן העניין הכללי הזה של אמון המשתמשים, הייתי רוצה לשתף אתכם בהגיג נוסף: מפליא שהנגידים, וקובעי המדיניות הפוליטיים, עדיין לא מצאו דרך לנצל את עודפי הכסף שהצטברו לאחרונה במאזני אותן חברות (המראות רווחיות כה "יפה" בגלל ניצולן את הגלובליזציה האכזרית). אותם פוליטיקאים, הסובלים מן האבטלה שאותה גלובליזציה יצרה, עדיין לא הצליחו למצוא דרך לפצות את עמים שלהם מן התוצאות של אותו תהליך.
אני באמת חושב שזה יהיה השלב הבא, והמעניין ביותר של המשבר הכלכלי: כאשר הצד הפוליטי ימצא את הכלים לשאוב מן הבאר הזו, ולא דרך הברורה והמזיקה של מיסוי עודף. QE דרך רווחיות המגא-חברות? האם זו תהיה תוכנית התמרוץ האולטימטיבית?