דן הרוורד, אנליסט בכיר בדויטשה בנק, מעלה היום את ההמלצה על בנק דיסקונט ל"קניה". בסקירתו כותב הרוורד, כי ההמלצה לבנק דיסקונט שודרגה ל"קניה" כיוון שהוא נסחר בפער מכפילים גדול מהרגיל ביחס לבנקים המתחרים, עם מכפילים שמתחת ל-X0.4 על ההון ומכפיל X5.5 על הרווחים. בעוד שבנק דיסקונט נסחר מסורתית בדיסקאונט מכפיל הון ממוצע של 25% לעומת המתחרים, נכון לעכשיו הוא נמצא בדיסקאונט של 45%. הפרמיה ההיסטורית שלו על בסיס מכפיל הרווח של 10.5 לעומת מכפיל 9.5 אצל המתחרים, הפך לאחרונה לדיסקאונט 5.5 לעומת 7.1. הניתוח שלנו מראה, כי המצב העסקי של דיסקונט אינו בולט לרעה לעומת הבנקים המתחרים, כך שההתרחבות שחלה בפער המכפילים היא מעבר למוצדק, בעוד שהבנק הפך פעיל יותר בנושאי ההתייעלות ונמצא בעמדת יתרון מסוימת בהלימות ההון שלו.
לאחר 4 שנים שבהן נכסי הסיכון נותרו באותה רמה, ניתן לטעון שבנק דיסקונט נמצא בעמדה טובה יותר ממתחריו להגדלה של נכסי הסיכון. יחס הון הליבה של הבנק, העומד על 8.3%, נמצא כיום מעט מעל בנק הפועלים ולאומי, אך בפני שני אלה עומדים יעדים רגולטוריים גבוהים יותר. בנוסף, דיסקונט הוא הבנק הנזיל ביותר במערכת, עם מימון יציב המבוסס על פיקדונות קמעונאיים. איכות תיק האשראי שלו דומה לזו של המתחרים, על אף שדיסקונט נהנה מחשיפה קטנה יותר לקבוצות לווים גדולות. אם ההאטה הנוכחית תהפוך למיתון, איננו מעריכים כי רמות ההקצאה של דיסקונט יבלטו לרעה לעומת הסקטור הבנקאי או הנורמות המקובלות בו.
בדויטשה נוקטים זהירות בהערכת מאמצי ההתייעלות בדיסקונט. הרוורד כותב, כי מאמצים אלה אינם הסיבה המרכזית לקנות את המניה. אנו מעריכים, מוסיף הרוורד, כי הוצאות הבנק יגדלו ב-1-2% בשנים הבאות, ומאמינים כי יהיה זה בבחינת הישג אם יחס העלות/הכנסות יגיע ל-75%, לעומת היעד שהציבה ההנהלה, העומד על 69%. עם זאת, הצוות הנוכחי בבנק נוקט במאמץ נחוש להגברת היעילות באמצעות התכנית לפרישה מוקדמת, מיזוגי חברות-בת ואמצעים אחרים, מה שמצביע על כך שבמשך הזמן, הרווחיות הבסיסית אמורה להשתפר.