דש בית השקעות בסקירת מאקרו שבועית: על רקע נתוני מאקרו חלשים, שהיו רבים מדי באירופה גם בשבוע האחרון, והמצב השברירי בשווקים הפיננסיים, משקיעים עסוקים בלפרש כל אמירות של קובעי המדיניות כרמז בעד או נגד ההתערבות בשווקים. אמירתו של הנגיד האירופאי הייתה להערכתנו די ברורה, אך לא בכיוון שהשווקים פירשו את דבריו. המסרים שהעביר בהתייחס לכל התקוות שנטלו עליו השווקים הפיננסיים היו שליליים בעיקרם. להלן ההסבר:
משקיעים נאחזו באמירתו שהבנק המרכזי מוכן לפעול במידה ויידרש (we will stand ready to act), אך בקונטקסט הנאמר הנגיד לא התכוון להתדרדרות בשווקים הפיננסיים, לעלייה בתשואות האג"ח של ספרד או לירידות בשוק המניות, אלא למצב הכלכלי באירופה. אולם, כנראה שגם לזה לא כדאי לצפות בקרוב כי תחזיותיו של הבנק המרכזי נותרו בינתיים ללא שינוי למרות ההתדרדרות בנתונים שהייתה לאחרונה ונמשכה גם בנתונים שהתפרסמו בשבוע שעבר.
הנגיד הביע עמדה חד משמעית, לפיה הכלים של המדיניות המוניטארית אינם יכולים לעזור לבעיות הקיימות בשווקים הפיננסיים. הנגיד אמר שלא יהיה נכון לפצות בצעדי המדיניות המוניטארית על היעדר מעשה של מוסדות אחרים באירופה. הוא אפילו התעלם ולא ענה בכלל על השאלה, על איזה בעיות נוספות באירופה, מלבד האינפלציה, צריכה לתת מענה המדיניות המוניטארית.
לפי ההערכה שרווחה בקרב המשקיעים, הבנק המרכזי האירופאי יהיה מוכן להגביר את מעורבותו בשווקים, במידה והפוליטיקאים יתקדמו לכיוון של האיחוד הפיסקאלי. הנגיד פסל את הטענה כאשר אמר במפורש שאין קשר בין התקדמות במתווה של האיחוד הפיסקאלי לבין הצעדים שינקטו במישור המדיניות של הבנק המרכזי.
הבשורה החיובית הכמעט יחידה שניתן היה למצוא בדבריו של הנגיד, הייתה הערכה שהפסימיות ששוררת בשוק לגבי עתידו של האיחוד האירופאי אינה לוקחת בחשבון את המחויבות העמוקה שקיימת באירופה להמשך קיומו של הגוש. האם בכך רמז לגבי הצעדים המתוכננים כדי לעצור את ההתדרדרות? בינתיים אין לנו תשובה לשאלה זו.
ספרד- החילוץ האחרון? מייד לאחר שקרן המטבע העריכה בדו"ח שפרסמה בסוף השבוע שהבנקים בספרד עלולים להזדקק ל-37 מיליארד אירו כדי לעמוד בתרחיש הפסימי ביותר שהיא בחנה, הוחלט להעניק סיוע לבנקים בספרד בסך של 100 מיליארד אירו. הסיוע יינתן ע"י הקרנות EFSF ו-ESM , ולפי ההודעה של שרי האוצר האירופאים אמור לכסות אפילו התרחישים הפסימיים ביותר. מתן סיוע לבנקים בספרד אינו כרוך במעורבות ובפיקוח של גורמים זרים על הממשלה בספרד, כמו בחילוצים של אירלנד, פורטוגל ויוון.
זה יהיה כנראה החילוץ האחרון באירופה. המשאבים של מנגנוני החילוץ הזמינים פשוט לא יספיקו לחילוץ של ממשלת ספרד עצמה ובוודאי לא של איטליה. לכן קובעי המדיניות צריכים לעשות כל מאמץ, כדי שהתדרדרות תיעצר כאן. המשימה לא תהיה קלה ותדרוש התקדמות משמעותית לאיחוד הפיסקאלי ולמעורבות של ECB , ועוד לא אמרנו שלפנינו הבחירות ביוון בעלות פוטנציאל הרסני לא קטן. אגב, מתן סיוע ללא כפיית תוכנית צנע על ספרד עלול לחזק את המפלגות המתנגדות לגזירות ביוון שיראו בחילוץ הספרדי דוגמה לחיקוי. גם הציבור והממשלות באירלנד ופורטוגל עשויים לשאול מדוע הם קיבלו סיוע בתמורה למחיר כבד של צנע ולספרדים מעבירים כספים במסלול עוקף.
חילוץ הבנקים בספרד מהווה בעקיפין גם חילוץ לממשלה אשר נשענת היום יותר ויותר על מימון הבנקים המקומיים. משקיעים זרים הורידו את אחזקתם באג"ח הספרדיות מ-50% בסוף שנת 2011 ל-37% בלבד היום, זאת כאשר הבנקים בספרד הגדילו את אחזקתם מ-17% ל-29%.
הבנקים מממנים את הממשלה, אך מקורות המימון החשובים שלהם עצמם מתדלדלים. נמשכת זליגת הכספים מהבנקים במדינות הבעייתיות, בעיקר מיוון וספרד, אל הבנקים בגרמניה.
כמעט תמונת ראי של זרימת הפיקדונות בין הבנקים באירופה, משתקפת במימון שמעמיד ה-ECB למערכת הפיננסית, כאשר הזרמות לספרד עולות לעומת המאזן השלילי של ההלוואות לגרמניה (ראו תרשים 6).
עליית התשואות של האג"ח הממשלתיות באיטליה אינה משפיעה בינתיים על המפקידים בבנקים במדינה זו. אנו מעריכים שבמידה וקובעי המדיניות יצליחו להעמיד פתרונות שירגיעו את השווקים באירופה, משקיעי האג"ח של איטליה יהיו מבין הנהנים העיקריים מהמהלך.