תגובת טרנס קלינגמן, אנליסט הבנקים של פסגות, לתוצאות בנק לאומי לרבעון הראשון של 2012. בנק לאומי רשם רווח של 431 מ’ ₪ ברבעון (תשואה על ההון של 7.3% על בסיס שנתי) לעומת הצפי שלנו ל-404 מ’ ₪ (תשואה על ההון של 6.8% על בסיס שנתי).
הפער בין תחזיתנו לתוצאות בפועל נבע מתוצאות תפעוליות טובות יותר. רמת ההכנסות היו גבוהות מהצפי (על אף מחיקה של 59 מ’ ₪ בגין ההשקעה במניות פרטנר) והבנק הפגין שליטה טובה יותר מהצפי ברמת ההוצאות. הפסדי חברה לישראל פגע בתוצאות והבנק רשם הפסד בגין חלקו ברווחי חברות כלולות.
ההוצאות בגין הפסדי אשראי נותרו ברמה נמוכה כאשר רוב ההפרשות נבעו מהסקטור העסקי (כ-1% מתיק האשראי העסקי על בסיס שנתי). יתר מגזרי הפעילות מאופיינים ברמת הפרשה אפסיות.
עדיין מדובר בדו"ח חלש. הרווח לפני הפרשות להפסדי האשראי הרווח לפני מס נמוכים מזו של בנק הפועלים. התשואה הנמוכה על ההון לא מאפשר לבנק להגדיל את הלימות ההון בקצב מהר. הלימות ההון של הבנק הסתכמה ב-8.28% בסוף Q1 כאשר בנק דיסקונט ובינלאומי מציגים הלימות הון גבוה יותר וקיים סיכוי גבוה שפועלים יחלוף גם הוא על פני לאומי ב-Q2. משמעות הדבר: פגיעה ביכולת הבנק לחלק דיבידנדים בעתיד.
התפתחות סעיפי המאזן. האשראי קטן בכ-0.5% מסוף 2012 כאשר רוב הירידה מיוחסת לאשראי מסחרי (עסקים בינוניים) ובנקאות פרטית (כנראה בהשפעת שערי מטבע). חלה גם ירידה קלה ברמת הפיקדונות (ככל הנראה בהשפעת שינויים בשערי המטבעות). תיק ני"ע של הבנק עדיין מאופיין בחשיפה גדולה לאג"חים של בנקים אירופאים ואמריקאים כולל חשיפה של קרוב ל 700 מיליון ₪ לבנקים איטלקיים. להערכתנו, בגין ההשקעה במניות פרטנר ובגין האחזקות באג"חים זרות מסוימות עלול הבנק להידרש להפרשות נוספות ברבעונים הבאים.
שורה תחתונה: הבנק מדווח על התשואה על ההון הנמוכה במערכת ברבעון הראשון. כאשר מנטרלים את תרומת החברות הריאליות הכלולות התשואה על ההון אמנם משתפרת ומגיעה ל-9%. אולם, עדיין מדובר בתשואה על ההון נמוכה מזו של הבנקים הבינוניים (מזרחי, בינלאומי ודיסקונט). כאשר אנו משקללים את החשיפה הישירה הגבוהה של הבנק למשבר באירופה (דרך תיק האשראי בלונדון, תיק האג"חים של בנקים אירופאיים), בנק לאומי הופך להיות הבנק הפחות מועדף במערכת הבנקאית הישראלית