מדד האינדיקטורים המובילים של ארגון ה-OECD הצביע בחודש מרס על סימנים ראשוניים להאטה צמיחה העתידית הצפויה בחלק ממדינות ה-OECD, בפרט בצרפת ואיטליה כאשר בסין וברזיל הסימנים להאטה מובהקים יותר. גישה זו באה לידי ביטוי גם בהערכתנו כי בשנת 2011 צפוי קצב צמיחה בישראל להיות נמוך מזה הצפוי השנה. כך מעריכים בבנק לאומי בסקירה שפרסמו הבוקר.
על פי הסקירה, בשליש הראשון של השנה הסתכם הגירעון המסחרי הכולל של ישראל בכ-1.9 מיליארד דולר לעומת כ-1.7 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בנטרול רכיבים תנודתיים (כמו אוניות, מטוסים, יהלומים ודלק) אין גירעון בסחר הסחורות של ישראל, אלא עודף של יצוא על יבוא. נתון זה תמך בהתחזקות השקל ביחס למטבעות החוץ השונים.
עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה מגמה של צמצום בעודף בחשבון הסחורות, על רקע התרחבות מואצת יותר של היבוא ביחס ליצוא. בפרט, נרשמה התרחבות מואצת ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה לעומת האטה ביבוא מוצרי צריכה, בעיקר ברכיב של המוצרים בני הקיימא. באשר ליצוא, הרי שקצב גידולו הואט בחודשים האחרונים ובחלק מהענפים אף נרשמה ירידה. בהקשר זה, יש לזכור כי המגמות אשר תוארו לעיל מתבססות על נתונים במונחים דולריים ולא כמותיים (ריאליים), המושפעים הן משינויים בין המטבעות השונים (וכאלה היו רבים ומשמעותיים בחודשים האחרונים) והן משינויי מחירים בחו"ל. להערכתנו, ההתפתחויות המתוארות לעיל מצביעות על המשך תהליך צמיחת המשק.
ב-10 במאי, הודיע ארגון ה-OECD, כי הוא מזמין את ישראל להצטרף לשורותיו. בהודעה צוינה יכולתה של ישראל לתרום לארגון בתחומי המדע והטכנולוגיה בהם לישראל הישגים משמעותיים. כניסתה הצפויה של ישראל לארגון חשוב זה, לאחר שעמדה בשורה של "תנאי כניסה" שהוצבו לפניה בשנים האחרונות, באה בזמן בו מצבה הכלכלי של ישראל טוב יחסית למדינות רבת החברות בארגון.
דוגמא לכך ניתן למצוא בנתונים חדשים אותם פרסם הארגון על שיעור האבטלה בקרב המדינות השונות ומוצגים בגרף: בישראל מצוי שיעור האבטלה ברמה של כ-7.3% והוא נמוך מהממוצע של מדינות ה-OECD (8.7%) וכן ממרבית המדינות המשתייכות לארגון.
יתרות המט"ח מצויות ברמת שיא ביחס לתוצר וליבוא: בנק ישראל פרסם השבוע את הדין וחשבון על השקעת יתרות טבע החוץ אותן הוא מחזיק. במסגרת פרסום זה, הציג הבנק המרכזי את הרקע לגידול הניכר ביתרות שהיה בשנתיים האחרונות. לפי דברי הבנק המרכזי, בראשית 2008 החל בהגדלת היתרות כדי לענות על צורכי המשק (לאחר "בחינה של רמת היתרות ההולמת את השימושים האפשריים בהם במקרים שונים, ביניהם עתות חירום"). היקף היתרות הרצוי שנקבע היה בין 40 ל-44 מיליארד דולר ולאחר שהושגה מטרה זו נמשכו הרכישות כדי לענות על מטרה שונה והיא ההתמודדות של המשק עם המשבר העולמי. אחד הלקחים מהמשבר, טוען בנק ישראל, הוא הצורך להחזיק יתרות בהיקף גדול שכן זה חשוב "לעמידתו הפיננסית של משק ומקנה יתרון בשעת חירום".
המט"ח הביאו את היתרות ביחס לפרמטרים שונים אותם מקובל לבחון, לרמות שיא בעשור האחרון (נכון לאפריל 2010 היקף היתרות הוא כ-64.5 מיליארד דולר). גם במדינות OECD רבות גדלו יתרות המט"ח בשיעורים ניכרים בשנתיים האחרונות. על רקע זה, נראה כי בתנאי המשק הישראלי והעולמי הנוכחיים, ובהתחשב בכך שלא פורסם יעד מעודכן של היקף היתרות הרצוי, אין לצפות בקרוב לשינוי מגמה בתחום של החזקת היתרות על ידי בנק ישראל.