התייחסותו של אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות, בהמשך לפרסום נתוני הלמ"ס ביחס לאבטלה: ע"פ נתוני הלמ"ס שיעור האבטלה בחודש פברואר עמד על 6.5% (נתון מנוכה עונתיות). לאחר שההפתעה הראשונית בעקבות הקפיצה בשיעור האבטלה שעמדה ברבעון הרביעי של 2011 על 5.4% בלבד שככה, הבטנו שוב בהודעת הלמ"ס וגילינו כי שיטת החישוב של הלמ"ס השתנתה לחלוטין ולכן אין מדובר בקפיצה מרמה של 5.4% ל- 6.5%.
אז מה נשתנה הלילה הזה? השינוי העיקרי הוא בהגדרת כוח העבודה. בסקר החדש התווספו לכוח העבודה גם אלו שבשירות צבאי (חובה או קבע). שינוי זה היה צריך לגרום לירידה בשיעור האבטלה, כיוון שבקרב המשרתים אחוז התעסוקה הינו 100%. מכאן שהעלייה בשיעור האבטלה בין שני הסקרים אינה נובעת משינוי זה ואף מפתיעה עוד יותר.
בסקר החדש נדגמים 470 יישובים שונים מדי חודש בחודשו, בהשוואה ל-370 יישובים שנדגמו מדי רבעון בסקר הקודם. המשמעות היא שיותר יישובים קטנים ופריפריאליים נכנסו לסקר הלמ"ס וכיוון שישובים אלו נוטים להתאפיין בשיעורי תעסוקה נמוכים יותר מאשר בערים הגדולות, תרם השינוי לעלייה בשיעור האבטלה. עם זאת, גם שינוי זה לא יכול להסביר את כל הקפיצה בשיעור האבטלה בין הרבעון האחרון של 2011, לחודש פברואר 2012.
למרות ה"עלייה" בשיעור האבטלה, על פי הלמ"ס מגמת שוק העבודה בישראל לא השתנתה ושיעור האבטלה ממשיך לרדת (כלומר, אם בהתבסס על הסקר החדש היינו מחשבים את נתוני האבטלה לסוף 2011, היינו מגלים כי הם גבוהים מהנתונים לחודשיים הראשונים של 2012). נקודה זו נראית לנו מעט מוזרה, בהתחשב בכך שמספר סקרים שונים, כמו סקר החברות של בנק ישראל או סקר הציפיות בתעשייה של התאחדות התעשיינים, הראו בחודשים האחרונים כי בשוק העבודה נרשמת מגמה שלילית וכי חברות רבות צמצמו את מצבת כוח האדם ברבע האחרון של 2011, ואף מתכננות להמשיך ולצמצם את מצבת העובדים ברבע הנוכחי.
אז מה כן ניתן לומר ? על פי הלמ"ס, אם ננכה את ההשפעה של החלפת הסדרה, אזי מגמת הירידה בשיעור האבטלה נמשכת (אותנו זה מפתיע, ואנו ממליצים להמתין לנתונים נוספים לפני שנסיק כי זו אכן המגמה), אך שיעור האבטלה האמיתי במשק הינו גבוה מזה שהוערך אך לפני מספר חודשים, והוא אף גבוה עוד יותר בקרב האזרחים במדינה (שכן שיעור האבטלה בקרב אנשי הצבא הינו 0%).
על רקע עדכון הסדרה, אנו מעדכנים את תחזית האבטלה שלנו לשנה הנוכחית ומעמידים אותה על 7.5% בסוף השנה. בנוסף, רמת אבטלה גבוהה יותר בקרב אזרחי המדינה, צפויה להוות משקולת כנגד העלאת שיעור הריבית במשק, באם קצב האינפלציה במשק עודנו בשליטה.