משה שלום מ-FXCM מוצא שתי כותרות היום במדיה הכלכלית הישראלית (שמזמן כבר אינה אוהבת לעסוק באירופה):
"ירידות באירופה; הגרוע מכל עבור היבשת עוד לפניה",
"מריל לינץ’ : מודאגים מהאפשרות של התפרקות גוש האירו".
ואנו חשבנו שבעיות אירופה נדחו לתקופה ארוכה. מה? טריליון יורו לא קונים אפילו חודשיים של שקט? מסתבר שהעמים (וגם הממשלות) לא מתלהבים מ"חומת אש" המוקמת מסביב לבנקים בלבד. זה מה שה-LTRO עשה, וזה מה שייצב בינתיים את הבעיה. תוסיפו קצת פוליטיקה של בחירות, וקיבלנו אשליה גדולה.
מדדי המניות מתחילים יותר לדשדש, מאשר להתקדם, אבל אין ספק שעליות כה יפות לא יכלו להתקיים ללא המחויבות של קובעי המדיניות להציל את אותם הבנקים. עכשיו, צצה המהות ולא הסימפטום. ביוון צריך ליישם את החלק הקשה של הצנע, אשר התחייבו אליו, ובפורטוגל וספרד הציבור מתחיל להתקומם (ויש לו זמן לכך כי יש עכשיו 50% אחוזי אבטלה בקרב הצעירים שם !!).
האם נראה עוד תיקון טכני קטן יחסית במניות, שאחריו עוד גל של הדפסות עולמיות, כדי לייצר מדרגה גבוהה נוספת ברמות המחיר, או שהפעם הסכומים גדולים מדיי? כידוע לרבים, אני דוגל זה זמן בתיאוריה שרק מניעה פוליטית, דהיינו איסור בחוק מטעם פוליטיקאים חדשים, ואחראים יותר, יעצור את המערכה הזו של ניסיון לפתור בעיות חוב בעזרת חוב נוסף.
לכן אני ממשיך להאמין שאנו נראה את השינוי קודם ברחוב, אח"כ בקלפי, ורק אח"כ במדיניות הבנקים המרכזיים. זהו תהליך ארוך הרבה יותר מאשר שיערנו, כאשר המשבר החל, כי אז עוד היינו תמימים, ושמכנו על ההיגיון הבריא, והאחריות ההיסטורית, של האנשים האלה.
נראה עכשיו שהניסיון מניב תוצאות חיוביות זמניות, וכולם שמחים אבל תזכרו את דבריי: חוב חייבים לשלם!. הלווה, המלווה, או שניהם. חוב לא נעלם ללא תופעות לוואי לאחד, או לשני, הצדדים של העסקה. דרך אגב, בינתיים ראינו מי שילם אצלנו: צריך פשוט "תספורת" במילה "הפסד" בתיקי הפנסיה שלנו.
היום מדברים בטריליונים כאיליו היו מיליארדים. וזהו הסמן להיקף הבעיה. וכמו תמיד וזה חשוב להזכיר זאת שוב ושוב: לא סוחרים על פי דעה, אפילו אם היא כה בטוחה! משקיעים על פי המגמה, ורק על פיה. וכך, נהיה רוב הזמן בצד הנכון של מה שקורה, למרות שרוב הזמן אנו נבין שחיים כאן על זמן שאול.
התיקון הטכני החל: כצפוי, רמת התמיכה סביב 3.73 תמכה מספיק במחיר של הדולר שקל כדי שנראה משם את תחילת התיקון הטכני המיוחל. תיקון טכני זה מהווה את התנועה הראשונה מעלה מאז שבירת קו המגמה סביב 3.80. יעדו הברור של תיקון טכני עולה זה נמצא סביב 3.77, רמה אשר הייתה פעם תמיכה מאסיבית ועכשיו מהווה התנגדות לא קטנה.
כצפוי גם כן, תנועה זו מלווה ירידה במניות בארץ, ובעולם, וזה מתאם מאוד לקורלציה הכללית שקיימת בין העולמות האלו. המונח "תיקון טכני" מציין לנו שהמגמה בדולר עדיין יורדת, ולא השתנתה עד כה, אבל עלינו להציב לכך גבולות ונאמר מייד שאם הדולר יעלה מעל 3.77, בצורה של סגירה יומית ברורה, יהיה עלינו להניח שזה משנה את התמונה למצב ניאוטרלי לפחות.
אחרת, יעד הדולר מטה לאחר סיום התיקון הטכני נשאר כשהיה, דהיינו סביב 3.7120 תחילה ואח"כ 3.69.