בהמשך לעתירה שהוגשה על ידי ח"כ אורי אריאל והפורום המשפטי למען א"י, בדרישה לחייב את הממשלה להקים קרן לניהול כספים שהתקבלו מהיטל על רווחי נפט, הוגשה הבוקר בקשה נוספת לבג"ץ להוספת סעדים נוספים לעתירה נגד הממשלה וזאת בעקבות התפתחויות נוספות שחלו מאז הוגשה העתירה לראשונה ומידע נוסף שהתקבל בידי העותרים. הבקשה להוסיף סעדים לעתירה הוגשה חרף התנגדות המדינה.
בבקשה, שהוגשה על ידי עו"ד איתי הכהן, מומחה למיסוי, מטעם אריאל והפורום, מפורטות התפתחויות בפרשה מאז הוגשה העתירה לפני כמה שבועות. בבקשה שהוגשה הבוקר, מתבקש בית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, להורות לממשלה, לעומד בראשה ולשר האוצר, לפעול כדלקהמן:
א. להוציא צו על תנאי המורה למשיבים להעביר את כל הכספים שהתקבלו מהיטל על רווחי נפט למטרות חברתיות-כלכליות, כמתחייב מסעיף 53(א) לחוק ולא רק מחצית מהרווחים כפי שעולה מהחלטת הממשלה מיום 19.2.12.
ב. להורות למשיבים, כי כל הכספים יועברו אך ורק למטרות חברתיות-כלכליות, כפי שקובע החוק, ולא למטרות אחרות כגון מטרות בטחון, כפי שעולה מהחלטת הממשלה כאמור.
ג. להורות למשיבים שדיוני הוועדה בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ’ יוג’ין קנדל, האוצר, יהיו שקופים פתוחים בפני הציבור ולחלופין הורות על שימוע ציבורי על מנת לאפשר לציבור הרחב להביא את עמדותיו בפני הוועדה בטרם תגיש את המלצותיה.
מהתיקון לעתירה עולות גם מספר עובדות מענינות נוספות:
א. ביום 22.2.2012 התקבל, במשרדו של ב"כ העותרים, עו"ד איתי הכהן, מכתב ממר גל הרשקוביץ- הממונה על התקציבים, ממנו עולה כי עד לתום שנת 2011 המדינה כבר גבתה מכוח חוק שששינסקי סכום של כ-125 מיליון ₪. עוד עולה כי כספים אלה לא הופקדו בקרן מיוחדת שנועדה לכך בחוק אלא כחלק מהכנסות המדינה ממיסים. להלן דבריו של מר גל הרשקוביץ:
"החל ממועד תחילת חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א- 2011 (להלן-החוק) ועד לתום שנת 2011 גבתה המדינה מכוח החוק סכום של כ-125 מיליון ₪. סכום זה התקבל כמקדמה עבור הכנסות בגין שנת 2011, בהתאם לתקנה שתוקנה מכוח החוק לפיה בעלי מיזם הנפט ישלמו מקדמות היטל בשיעור שלא יפחת מ-8% מהתקבולים השוטפים. ההכנסות האמורות נגבו כחלק מהכנסות המדינה ממסים."
ב. עוד עולה מהתוספת לעתירה כי בדיון שהתקיים בועדת הכספים ביום 21.2.2012 הכחיש פרופ’ קנדל בתשובה לשאלתו של ח"כ אוריאל כאילו חלק מהכספים מיועד לבטחון שעה שהודעת משרד ראש הממשלה קבעה זאת מפורשות.
המחלקות בענין זה כלל אינה ענין סמנטי. שכן, כל מטרת הקרן להפקדת הכספים מרווחי הנפט העשויים להגיע למליארדי שקלים בשנים הבאות, נועדה במפורש לקדם אך ורק מטרות כלכליות וחברתיות במסגרת קידום המדיניות של "צדק חברתי" ברוח ועדת טרכטנברג והמחאה הציבורית הגדולה שקמה בקיץ האחרון ולא למטרות בטחון.
לטענת עו"ד הכהן, בתשובה לשאלות שהופנו אליו בענין, החשש של העותרים הינו כי כוונת הממשלה "למסמס" את הוראות חוק ששינסקי בדרכים הבאות:
א.לעכב את הקמת הקרן כאשר כל מאות מליוני השקלים שייצברו ביינתים ייכנסו לתקציב השוטף של תקציב המדינה.
ב. להזרים לקרן רק מחצית מרווחי המס על הגז והנפט ולא כל הרווחים כפי שמחייב חוק ששינסקי. כך שמחצית מהרווחים יוזרמו לתקציב השוטף של המדינה וייועדו למטרות זרות ולא למטרות החברתיות שלשמן נועד החוק.
ג. גם הכספים שיוזרמו לקרן ייועדו בחלקן למטרות אחרות מאשר מטרות חברתיות כגון מטרות בטחון.
עו"ד הכהן הזכיר בהקשר זה כי בחוק ששינסקי הועלו באופן מהותי שיעורי המס על רווחי הגז והנפט תוך הפרה של הסכמי הזכיון עליהם חתמה הממשלה בזמנו עם היזמים, מהלך שהוא בעייתי מבחינה משפטית בפני עצמו. ההצדקה הציבורית שניתנה לכך היתה בין היתר בכך, שהממשלה תייעד את הרווחים מהמיסוי לטובת מטרות כלכליות חברתיות בעלות חשיבות לאומית ולא לשימוש שוטף במסגרת התקציב הרגיל. כעת מסתבר כי הממשלה מנסה באמצעות ביצוע מהלכים זוחלים "למסמס" את מטרות החוק בכך שומטת אולי את הבסיס המשפטי לפתיחת ההסכמים עם היזמים.