דיון סוער הבוקר ב’ בוועדת הכספים בנושא גל ההתייקרויות במשק. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דרש מהאוצר "לשנות מדיניות ולהקל על האזרחים ע"י דחיית מע"מ ומסים על מוצרי יסוד כחשמל, מים ודלק. מסתבר שהמדינה היא המרוויחה הגדולה מעליית המחירים". גפני הודיע: "צוות ח"כים יגבש המלצות להתמודדות עם יוקר המחייה ויעביר אותן לאוצר".
גפני עוד: "יש עליית מחירים ושום סמנטיקה לא תשנה את המציאות. יחסית לעולם המחירים יקרים מאוד. חייבים להקל על הציבור. לא אוותר בעניין עליית המחירים הכוללת, מדובר באכזריות בלתי נתפסת; משרד האוצר רוצה שלא ייווצר גירעון אז מניע עליית מחירים. מי שמסבסד את הצלחת הכלכלה הישראלית אלו דווקא החלשים ומעמד הביניים. המדיניות הזאת תשתנה".
ח"כ ציון פיניאן (ליכוד): "הציע להוריד את תעריפי המים ב- 16% לנוכח עליית תעריפי החשמל וההתייקרות הדרסטית במחיר הדלק, כדי להיטיב ולו במעט עם האוכלוסייה".
ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה): "האזרחים משלמים יותר על מים, חשמל, ארנונה, דלק, על תחבורה ציבורית כדי לממן את הממשלה המנופחת עם שרים לענייני כלום. יש לנצל את תקציבי הרזרבה של ראש הממשלה; 16 מיליארד ₪, שזו הקופה הקטנה שלו לשמירת השרידות הפוליטית שלו".
ח"כ גאלב מג’אדלה (העבודה): "יוקר המחייה איננו גזירה משמים אלא מדיניות של הממשלה ולכן ניתן לבטל את רוע הגזירה".
ח"כ מירי רגב (ליכוד): "עליית תעריפי המים לא נובעת ממחסור במים אלא מהרצון של האוצר להשיג תקציבים. האוצר מממן תקציבים לשעת חירום ע"י העלאת תעריפים לאזרחים; בפועל האזרחים נותנים מענקים והלוואות למדינה. יש להוריד את מחיר הדלק ל- 7 ₪".
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו): "38% מהאזרחים נושאים בעיקר הנטל הכלכלי וזו הבעיה בהקשר להתייקרויות. הממשלה גובה פעמיים על הפקת חשמל: פעם במיסוי על הסולר להפקת חשמל ופעם במע"מ". גם בעניין הדלק, המדינה נהנית מכל העולמות. כשמתייקר בעולם מעלים את מחירו וכשיורד מעלים את הבלו".
רגב וקירשנבאום: "ההתייקרויות נובעות גם מהחלטות שגויות, כפי שקרה עם הגז המצרי". שתיהן טענו שהן "התריעו שלא ניתן להסתמך על הגז המצרי אך נתקלו בחומות אטומות והנה היום עקב המצוקה והפסקת הספקת הגז ממצרים האזרחים נאלצים לשלם יותר על הגז".
ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה): "נדרש מהפך משטרי, ששרים יהיו שרים וישלטו באמת ולא הפקידים. הערים באר-שבע, ת"א וירושלים הרבה יותר יקרות ממיאמי, וושינגטון וניו-יורק וזה מצב שלא יכול להתמשך".
מנכ"ל ’שסק–סחר וקמעונאות בע"מ’, משה כהן: "כשלים במבנה המשק גורמים לחוסר יעילות וליוקר המחייה. על כל 100 ₪ שמשלם הצרכן כולל מע"מ, הוא משלם על רווח גולמי לקמעונאי, רווח גולמי ליצרן או ליבואן ועל רווח מכובד של המדינה; 16% מע"מ ו- 6% מס חברות ודיבידנד ומיסי יבוא משוקללים".
סמנכ"ל בכיר כלכלה ברשות המים, גלעד פרננדס: "יש גירעונות הידרולוגיים אדירים. תעריפי המים יוזלו כשיהיו חלופות לייצור מים, בין השאר ע"י יותר מתקני התפלה".
רפרנטית תשתיות באגף התקציבים, עדי חכמון: "המע"מ על המים קיים בדיוק כמו על כל יתר המוצרים והמשאבים. זו מדיניות הממשלה". נציג נוסף של האוצר, אמיר אדרי: "אין קשר בין ששינסקי לעליית מחירי החשמל. התעריפים עלו בגלל היעדר גז מצרי ולא בגלל עליית המיסוי. חזרנו לאותה רמת מחירים שהיו ב- 2009, כיוון שהיתה ירידה בתעריפי החשמל ב- 2010 ו- 2011".
סמנכ"ל רגולציה בחברת החשמל, אורן הלמן: "עליית תעריפי החשמל אינה נובעת מגירעונות החברה או ממימון שכר העובדים: "גם אם יפטרו את כל עובדי חברת החשמל, לא תהיה לכך השפעה על תעריף החשמל. עלויות השכר ב- 2012 יהיו פחות מ- 15% מסך העלויות, דבר נדיר בהשוואה לחברות אחרות. עליית התעריפים נובעת מהפקת חשמל מדלקים יקרים עקב היעדר הגז המצרי".