שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים: "חברות ב-OECD תסייע לישראל לעשות קפיצת מדרגה איכותית במונחים של מדיניות ציבורית ומודרניזציה של המדינה. כחברה בארגון היוקרתי, תעבוד ישראל תעבוד יחד עם הכלכלות המתקדמות בעולם בחיפוש פתרונות לאתגרים הכלכליים, החברתיים, סביבתיים ואחרים".
יצוין כי התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים נטלו חלק בתהליך ההצטרפות של ישראל לארגון ה-OECD, שהוא מטבעו תהליך המתבצע בין ממשלות ובהובלתן.
התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים היו שותפות לבחינת משמעויות ההצטרפות על המגזר העיסקי בישראל בפרט וכלכלת ישראל בכלל תוך שהן מעורבות בנושאי סביבה, מנהל ציבורי, סטטיסטיקה, אתיקה, ממשל תאגידי, צרכנות, מיסוי, סחר בינ"ל ועוד.
תהליך ההצטרפות ל-OECD כלל בדק בית בכל משרדי הממשלה באשר לתוכניות עבודה, נהלים, שקיפות והליכי קבלת החלטות.
שרגא ברוש: "הצטרפות ישראל לארגון תתרום לשיפור והתייעלות השירות הציבור ולשיפור השירות לאזרחים ועסקים. ההצטרפות משמשת כקטר להתחדשות ולשינויים כשהמגזר העיסקי רואה חשיבות גם בהגברת השקיפות של הממשלה. על ממשלת ישראל להשתמש בידע הצבור בארגון, על מנת להסיר חסמים לפעילות העסקית במשק, להגביר את התחרותיות ובכך להגביר את קצב הצמיחה במשק. ישראל מצטרפת לארגון כאחת מהמדינות עם ההכנסה הנמוכה ביותר מבין החברות. עם ההצטרפות לארגון עלינו לשים יעד של צמצום הפערים בהכנסה לנפש לעומת ממוצע ה OECD, תוך שנים אחדות".
עוד אומר ברוש: "המגזר העסקי הישראלי כבר עבר מזמן תהליך של גלובליזציה וחשיפה לשוק העולמי. ההצטרפות לארגון תתרום בעצם לגלובליזציה גם של הסקטור הציבורי. עצם החברות בארגון והשתתפות בוועדות השונות כחברים מלאים תחשוף אותנו למה שקורה ומתבצע בארצות האחרות ותסייע לשלב טוב יותר את המשק הישראלי על רבדיו השונים בכלכלה הגלובלית".
מהתאחדות התעשיינים נמסר כי במסגרת שיתוף הפעולה בין ממשלת ישראל למגזר העיסקי, תרמה התאחדות התעשיינים בנושאי סביבה וכימיקלים רבות, מניסיונה והבנתה, למשרדי הממשלה על מנת להגיע להסכמות על מתווה הסדרת הרגולציה בתחומים אלו בשנים הקרובות.
רקע לקבלת ישראל ל-OECD:
ישראל מנסה להתקבל לארגון במשך תקופה ארוכה, ולפיכך המדיניות הכלכלית בישראל היום תואמת את המדיניות המקובלת ב-OECD. עד להודעה על ההצטרפות הייתה מדינת ישראל במעמד של משקיפה בארגון: היא הייתה משקיפה בוועדות אחדות ושותפה בהצהרה על השקעות זרות ותאגידים בין-לאומיים. מסמך זה מורה בין היתר על הימנעות מהטלת הגבלות על ספקי שירותים זרים או מאפלייתם, ומדובר בעיקר בספקים של שירותי בנקאות ותקשורת.
ההצטרפות לארגון תחזק את מחויבותה של ישראל לכלכלה תחרותית ולמדיניות כלכלית של שוק חופשי.
יצוין, כי המדינות החברות בארגון אינן מאמצות מדיניות כלכלית זהה. למשל, יש הבדלים רבים בין מדינות סקנדינוויה החברות בארגון, אשר דוגלות במדיניות סוציאל-דמוקרטית ובמדינת רווחה, לבין ארצות הברית, אשר נוטה למדיניות קפיטליסטית יותר.