משה שלום ראש מחלקת המחקר - FXCM: במשבר הכלכלי הנוכחי יש כמובן כמה קורבנות. אלו הברורים, הכוללים את הציבור הסובל מן ההשפעה של המשבר על הכלכלה האמיתית, ובמיוחד מן האבטלה, ומצעדי הצנע הננקטים, חלק מן המשקיעים, הנדרשים, ושיידרשו עוד יותר בעתיד, "למחוק" חלק נכבד מן ההון שהם חשבו כבטוח בדמות אג"חי מדינה למיניהם.
(בסופו של דבר, כולנו קורבנות של המשבר, כי לא משנה על איזה אספקט של החיים נסתכל, נמצא שם או הפסד, או התייקרות, או צמצום, שמשנה את המצב לרעה.)
אבל, וזה חידוש מעניין, נוצרו לאחרונה (במסגרת האגף האירופאי של המשבר) סוג של קרבן חדש: ראשי מדינות שהשוק לא "רוצה" אותם יותר. תחילה חזינו בסילוקו האלגנטי של ראש ממשלת יוון, פפנדראו, לאחר שזה אחרון העז להעלות את האפשרות שהעם היווני יחליט על גורלו, ועכשיו אנו חוזים במותו הפוליטי, האיטי, של ראש ממשלת איטליה, ברלוסקוני.
המניות בעולם עולות יותר מאחוז, כאשר מדווחים על סילוקו, ונוחתות כגוף אחד אם מדובר על אפשרות הישארותו בזירה. דמוקרטיה? יש האומרים שכמות הקולות המיוצגות בשווקים הרבה יותר גדולה מכמות הקולות של אזרחי איטליה, ולכן זהו מהלך דמוקרטי גלובלי רחב וטוב יותר.
העניין הוא, שזהו לא התהליך הדמוקרטי שאמור לקבוע. אזרחי מדינה אמורים לקבוע את מנהיגיה, ולא קרן גידור, או מוסד פיננסי זה או אחר. מעניין מי הבא בתור? מועמדים לא חסרים: סרקוזי, מרקל, אובמה, ועוד... כל אלו עומדים למבחן בקרוב יחסית, ומה הם היו יאמרו כאשר מעמדם ייקבע על פי ה-Dow או ה-Dax?
בזירת הנכסים, המצב נראה רגוע אזורים הגבוהים של התיקון הטכני אותו ציינו. שבירת 1250 תוביל את ה-S&P לאזור התמיכה הבא הנמצא ב-1235, וכך ייווצר סיכוי לתבנית ראש וכתפיים מאיימת במקצת.
היורו ניסה אתמול לברוח מעל אזור ה-1.38 הכה חשוב, אבל מתכנס לבסוף במשולש צר שתחתיתו באזור ה-1.37, והזהב מתייצב סביב רמת ה-1800 אליה הוא הגיע גם הוא אתמול.
אצלנו, הדולר מדשדש בתחום צר שבין 3.65 ו-3.68 כאשר אנו רואים במניות את אותה שליליות זעירה המבוטאת בחוזה האמריקאי. בסה"כ, סוג של מימוש רווחים של הטווח הקצר, לאחר העליות הנאות של הזמן האחרון בנכסי הסיכון.