אקסלנס מפרסמים הבוקר סקירה על שוק הסחורות ושואלים האם הוא בדרך למטה? שוק הסחורות התפצל לאחרונה לשני מחנות. השחקנים בסחורות הפיזיות שהאמינו בשוק "מתוח" ומחירים עולים גרמו לקרנות הגידור הדוביות "לאכול את הכובע". מאקרו לחוד וסחורות.
במבט ראשון, המחיר של WTI, מחיר הבנצ’מרק של נפט בארה"ב, לא השתנה הרבה. סביב 91$ לחבית, רמה דומה לזו שהיתה בינואר. המחיר "הרשמי" יכול להיות ערמומי, שכן הוא מסווה את השינוי האגרסיבי במבנה עקום החוזים:לראשונה מאז התחיל המשבר הפיננסי בספטמבר 2008, המחיר להספקה מיידית של WTI הינו גבוה יותר מאשר החוזים העתידיים.
מבנה העקום בעל שיפוע שלילי מכונה בהגה המקצועית בשוק הסחורות כ-backwardation ומשקף מחסור מיידי בהיצע ביחס לביקוש. מצב הפוך שנשמר יותר משלוש שנים, ידוע כ-contango. המהירות של השינוי השאירה את המשקיעים פעורי פה. נפחי המסחר ב-Nymex, הבורסה בניו יורק בה נסחר WTI, זינק לשיא של שישה החודשים האחרונים ב-24.10, כאשר קרנות הגידור המאקרו-כלכליות, שהימרו כי המשבר הכלכלי יביא עמו contango עמוק, יצאו מהפוזיציות שלהן בהמוניהן.
המעבר החד ל-backwardation התרחש כאשר המלאים בארה"ב צנחו מתחת לממוצע של חמש השנים האחרונות. השחקנים בסחורה הפיזית, שהזהירו במשך חודשים כי המלאים הגלובליים הגיעו לרמות נמוכות מידי, גם בהתחשב בביקוש החלש, צדקו לבסוף. לפני שנה, המלאים בארה"ב עמדו על 70 מיליון חביות מעל ממוצע החמש שנתי – מספיק כדי לספק היצע למדינה כמו גרמניה. עודף המלאים התאדה ואף נוצר פער שלילי של 10% ביחס רמות של שנה שעברה. זוהי הפעם הראשונה בשלוש השנים האחרונות שעקום עובר ל-backwardation.
המהלך ל- backwardation התחיל חודשים לפני. הצניחה במלאים "הכתה באירופה" לפני כחצי שנה והכניסה את ה- Brent ל- backwardation במרץ, אחרי ההפרעות באספקת הנפט מלוב. התופעה הגיעה לאסיה אחרי "אירוע דובאי" . עכשיו זה הגיע לארה"ב.
שלושה תרחישים עומדים כעת על הפרק. או שהכלכלה העולמית תתמתן יותר ותביא את הביקוש לרמות ההיצע המוגבל. בתרחיש השני, הייצור של הנפט יגדל אחרי התבהרות התמונה בלוב והגידול בהיצע בים הצפוני, ניגריה, אנגולה וכו’. בשני תרחישים אלו נשוב ל-contango. בתרחיש השלישי המחיר הרשמי (headline) יזנק עוד ויעמיק את תופעת ה-backwardation.
השווקים מחפשים רמזים לדשדוש הביקושים: בעוד שבעולם האופנה עיני העולם נשואות לפריז ובתחום הטכנולוגיה הבשורות מגיעות מעמק הסיליקון, בכל הנוגע לשוק הסחורות, המגמה נקבעת לפי מצב רוחה של בייג’ין.
במשבר הפיננסי זה היה הביקוש הסיני שהתנדב לבלום בגופו את הצניחה החופשית במחירי הסחורות במחצית השנייה של 2008. באף מקום אחר על פני כדור הארץ הביקוש לברזל לא בלט כל כך כמו בסין (מרכיב חשוב לייצור פלדה). במהלך ההאטה העולמית, הביקוש הסיני לפלדה למעשה הואץ, כאשר התמריצים הפיסקאליים של בייג’ין מצאו את דרכם למיזמי תשתיות שדרשו כמויות אדירות של פלדה. התיאבון הבריא הזה תפס את היצרנים לא מוכנים והיה הגורם העיקרי לזינוק במחירי הברזל ב-2010.
מחירי הברזל זו רק דוגמה אחת מצוינת לפחד כללי שאוחז כעת בשווקים – החשש הרי שכלכלת סין לא תצליח לדהור קדימה בקצב טורבו שאימצה במשבר האחרון.
אז העולם האמין שסין תהיה חסינה לתלאות המערב ולא צפה את היחלשות הביקוש שלה לחומרי הגלם. מחירי הברזל ירדו לכ-150 $ מ-165$ שנשמרו במהלך רוב 2011. במקביל, המלאים של המתכת בסין הלכו ועלו. חברות הכרייה הגלובליות היו שוריות למדי בנוגע לביקוש הפיזי של סין – ריו טינטו הזכירה לא אחת את "הביקוש הסיני האיתן".
במידה והביקוש הסיני באמת נחלש ההשפעה תהיה מהותית ורוחבית, על פני כל סוגי הסחורות. סין היא הצרכנית הגדולה ביותר של אלומיניום (40% מהביקוש העולמי), הנחושת (39%), הברזל (59%), האבץ (43%), הכותנה (40%), האורז (30%) וזה רק חלק מהרשימה. לפיכך, השווקים מחפשים סימנים להיחלשות הביקושים מסין. בחלק מהמתכות, הביקוש שלה גדל בקצב איטי יותר לעומת השנה שעברה, בהתאם להאטה הכלכלית. הצמיחה ברבעון השלישי עמדה על 9.1%, לעומת 9.5% ברבעון הקודם.
לאור ההאטה בבנייה, הייצור של פלדה ירד ובספטמבר והגיע לרמות הנמוכות ביותר השנה (ברמה יומית) ואם לשפוט לפי האנליסטים, היד עוד נטויה. הממשל הרי נחוש לרסן את בועת הנדל"ן. מה שיכול לסייע לפלדה זוהי תכנית הבנייה הציבורית למגורים שהבטיחה 10 מיליון יחידות חדשות.
אם נסטה רגע מהפלדה ומהמתכות הכבדות, התמונה מתבהרת. בסחורות הרכות כגון, פולי סויה, תירס, סוכר הביקוש ממשיך לעלות, שכן הסינים המתעשרים אוכלים יותר בשר וממתקים. מה שמניע את השוק הינו תהליך האורבניזציה ושינוי בטעמים – בכפרים סיני ממוצע צורך 2 קילו לשנה. בעיר, הכמות מזנקת ל-25 קילו!. תהליך המעבר מהכפר לעיר לא רק מתמרץ את צריכת הבשר והממתקים. הסינים רוכשים יותר מכשירים ביתיים ובונים דירות עתירות סחורות. הדבר בא לידי ביטוי בביקוש לנחושת. הצרכנים קונים יותר מכונות שמצריכות את המתכת האדומה, החל ממקררים וכלה במכוניות.
שורה תחתונה: על אף הירידה במרבית מדדי הסחורות מאז אפריל, הביקוש הסיני עדיין לא נעלם. הוא רק הופך לסלקטיבי יותר.