הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן: ב- 24 לאוקטובר הודיע בנק ישראל כי ריבית בנק ישראל תישאר ללא שינוי על 3.0%. זאת לאחר הורדת הריבית לחודש אוקטובר ב- 0.25%. החלטת הריבית, אשר לראשונה התקבלה על ידי הועדה המוניטרית שמונתה בהתאם לחוק בנק ישראל החדש, תאמה את ציפיות החזאים בשוק. מדיניות ה- "wait and see" בה נקט בנק ישראל בהחלטת הריבית האחרונה, מאפיינת בנקים מרכזיים רבים, והיא תוצאה של רמת אי הודאות הגבוהה בשווקים, אשר נובעת בחלקה מהתמהמהות של מקבלי ההחלטות בגוש האירו. התמהמהות זו עיקרה פוליטית ומחירי אגרות החוב ומכשירים אחרים בשווקים הפיננסיים בעולם כבר מגלמים במידה רבה תרחישים פסימיים יחסית, שכן כל החלטה שתתקבל תהיה כרוכה במחיר.
בנק ישראל מציין בהודעה כי הותרת הריבית ברמתה הנוכחית משאירה בידו מרחב תגובה להתרחשויות בכלכלה העולמית והמקומית. מרחב תגובה זה נוצר הודות לתגובה המהירה של בנק ישראל לסימני ההתאוששות של המשק, בשנה וחצי האחרונות. תופעה זו משתקפת בפערי הריבית הריאלית בין ישראל לארה"ב. כמו כן, ניכר כי ננקטו הצעדים הדרושים לטיפול במחירי הדיור, באופן שיואטו עליותיהם ותתכן אף ירידה לרמת מחירים נמוכה יותר.
גם במשבר הנוכחי, כלי התגובה העיקריים בארה"ב כוללים את הצד המוניטארי. אולם, על פי מבחן התוצאה, נראה כי הצעדים המוניטריים החריגים שננקטו הינם בעלי מידת אפקטיביות מוגבלת. בלתי נמנע להזכיר בהקשר זה את יפן אשר מאז משבר הנדל"ן והבנקאות בה, בראשית שנות התשעים, לא הצליחה להתאושש, והמדיניות המוניטרית המרחיבה בה הפכה למצב קבוע.