" בזק עושה שימוש פרסומי לצרכיה הפרטיים על חשבון זמן שירות הנרכש בכסף על ידי לקוחותיה מבלי שהיא מוצאת לנכון ליידעם אודות כך ו\או לקבל הסכמתם" כך נטען בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של כ-200 מיליון ש"ח שהוגשה למחוזי בתל אביב. עניינה של התביעה הינו שידור דבר פרסומת עצמית על גבי שירות "מנגינה בהמתנה" ( מנגינה המושמעת למתקשר בעת שמבוצע החיוג למנוי בזק) אותו מוכרת בזק ללקוחותיה.
לדברי התובעים, בני הזוג אורנית ואורי מרום, בעלי משרד לעריכת דין בפ"ת, הפרסומת מושמעת על חשבון זמן השירות שנרכש על ידי הלקוח ולעיתים על כולו ובכך מפרה בזק את החוק פעמיים: ראשית, בזק לא מצאה לנכון לבצע את הדבר הבסיסי ביותר וליידע את לקוחותיה אודות קיומה של הפרסומת טרם שרכשו את השירות, וודאי שהיא לא קיבלה את הסכמתם לכך. בדרך זו משלמים הלקוחות כסף על שירות הכולל בתוכו ללא ידיעתם פרסומות בזק על חשבון זמן השירות שלהם, כך שלעיתים "המנגינה בהמתנה" כלל אינה מושמעת בפועל והלקוחות למעשה אינם מקבלים שירות ששילמו עבורו. חמור מכך, במקום שהלקוחות יקבלו תמורה כל שהיא כנגד כך, הדבר נעשה כאשר הם משלמים עבור שירות זה ובפועל למעשה "משלמים" לבזק עבור פרסום בזק עצמה.
שנית- שידור הפרסומת באופן בו היא מושמעת בעל כורחם של הנמענים מהווה אף שידור אסור של דבר פרסומת האסור על פי חוק בזק אלא אם התקבלה הסכמת הנמענים לכך מראש. לדברי התובע, בזק הרוויחה "זמן פרסום" על חשבון קווי הטלפון של לקוחותיה והתעשרה שלא כדין על חשבונם.
באדיבות יצחק דנון, דסק החדשות של אתר הפורומים המשפטיים – מענה מקוון הניתן על ידי עורכי דין מומחים בתחומם.