למחוזי בחיפה הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 181.5 מיליון ש"ח כנגד חברת אלון החזקות בריבוע הכחול, בעלת רשת חנויות סופרמרקטים מגה, מגה בעיר, מגה בול, ו-שפע שוק בטענה לחיוב עבור מוצרים נשקלים שאינו תואם את משקלם נטו. התובע, אורן טל, בעל מקצוע חופשי, תושב חיפה טוען כי הוא נוהג לרכוש באופן שוטף מוצרים בחנויות הנתבעת ובין השאר הוא רוכש מגוון של מוצרים נשקלים כגון: ירקות, פירות, פיצוחים, גבינות, בשר ומוצרי מאפה טריים. לדבריו, הוא שם ליבו לכך שלעיתים נשקל המוצר ביחד עם אריזתו מבלי שיופחת משקלה המשמעותי יותר ככל שהכמות הנרכשת קטנה יותר.
לעיתים, לדברי התובע, הוא חשש כי הכמות עליה חוייב גבוהה מהכמות בפועל, ובבדיקה במאזנים הביתיים עלה כי הצדק עימו. שמצא לנכון להעיר על כך, נענה בדחיות שונות של טענתו הצודקת ונאמר לו כי אין דרך אחרת לבצע את השקילה, משקל האריזה זניח, ולעיתים הוא הופנה להנהלת החנות. שיטת פעולה זו עוררה אצל התובע תרעומת ותסכול ובעקבותיהם חשד שהחיוב עבור מוצרים נשקלים אינו תואם את משקלם נטו. בכדי לבדוק האם אכן כך הם פני הדברים, פנה התובע למעבדה המתמחה ומוסמכת לבצע בדיקות מסוג זה.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד אורלי בן עמי מחיפה נאמר כי תוצאות הבדיקה שעלותה אלפי שקלים אישרו את סברתו של התובע לפיה החיוב הינו עבור משקל גבוה ממשקלו נטו של המוצר. התוצאות הצביעו על שיטת פעולה חמורה ביותר. מסתבר כי ב-95.8 אחוזים מן המכירות של מוצרים נשקלים, ב-100 אחוזים מן החנויות, ישנה טעות במשקל לרעת הצרכן. תרמית זו, טוען התובע, מתרחשת כלפי כל צרכני הנתבעת, דבר של שגרה אלפי פעמים מידי יום ביומו, ויוצא שהצרכן נעשק ומרומה ומשלם עבור כמות מוצר שלא קיימת ואינה מסופקת לו.
לדברי התובע, הוא לא שמר טבע הדברים, קבלות עבור רכישות מוצרים נשקלים בחנויות הנתבעת, כמו כן לא מצא לנכון לרכוש מוצרים במיוחד לצורך הגשת התביעה וכי רכישות רבות נערכו במסגרת בדיקות המדגם שנערכו על ידי המעבדה ואשר תוצאותיהן " זועקות לשמיים". בכתב התביעה נטען כי אינדקציה חד משמעית לעובדה שההטעייה מכוונת וכי אין המדובר ברשלנות נקודתית נמצאת בשני הנתונים המשמעותיים העולים מד"וח הבדיקה: הטעויות במשקל הופיעו בכל החנויות שנדגמו ומהיות המדגם מייצג יש לקבוע ששיטת הפעולה חלה בכל החנויות ללא יוצא מן הכלל. ו-95.8 אחוזים מן הטעויות היו לרעת הצרכן ולטובת הנתבעת.
לדברי התובע, גם סטיה לרעת הצרכן באחוז קטן ומובהק פחות, איננה קבילה ואינה עומדת בדרישות החוק, הפסיקה ותקנת הציבור, ואין כל סיבה הגונה לכך שישנן טעויות בשקילה בחנויות הנתבעת. ביהמ"ש מתבקש להורות לנתבעת לחדול לאלתר ממעשה ההטעייה והתרמית ולקבוע כי היא רשאית לדרוש מצרכניה תשלום עבור מוצרים נשקלים אך ורק בהתאם למשקל נטו של המוצר. להציג בפני ביהמ"ש והתובע תוכנית הדרכה מפורטת וישימה להדרכת עובדיה לגבי האופן הראוי לשקילת המוצרים הנשקלים ובכלל זה הוראה חד משמעית להפחתת משקל האריזה טרה מן המשקל הכולל ברוטו, לקבוע מנגנון פיקוח על ישום תוכנית ההדרכה אצל הנתבעת, למסור דו"ח אודות הסכומים שקיבלה הנתבעת מצרכניה עבור מוצרים נשקלים שרכשו בכל חנויותיה.
בנוגע לסעד הכספי, מעריך התובע בהערכה שמרנית כי הכנסותיה של הנתבעת ממכירות מוצרים נשקלים הינן 10% בלבד מסה"כ הכנסותיה דהיינו כ-6.5 מיליעארד ש"ח ל-7 שנים ומתוכם כפי שהוסק בבדיקה המקצועית שערכה המעבדה, בממוצע 2.81% הם חיוב במשקל עודף ובסה"כ סכום ההשבה מוערך בכ-181.5 מיליון ש"ח שנגבו ללא הצדקה.
באדיבות יצחק דנון, דסק החדשות של אתר הפורומים המשפטיים – מענה מקוון הניתן על ידי עורכי דין מומחים בתחומם.