בישראל הוריד הרי בנק ישראל את ריבית אוקטובר במטרה לחסן את המשק לסיכונים העולמיים. מה ההורדה עשתה בינתיים?: ההקלה על האשראי לחברות הייתה זניחה בשל מרווחי האשראי הגבוהים הנדרשים מהאג"ח הקונצרני, ההחלשה של השקל נמשכה בדיוק 5 ימים ומאז הוא בסה"כ התחזק, והתמיכה בפעילות הכלכלית דרך ניפוח הנדל"ן כבר מתחילה להיות ממש מסוכנת. ועדיין, ובמיוחד לאחר שאתמול ציטט פישר את הנגיד הבריטי כי "אנו נמצאים לקראת המשבר הפיננסי החמור אי פעם", משכנעת אתנו כי הוא ממש לא הולך להסתפק בהורדה אחת ואפשר לצפות כבר בקרוב להפחתת ריבית נוספת.
הסיכון של ישראל יורד ותומך באג"ח הממשלתיות - יותר מזל משכל: סיכון של ישראל כפי שנמדד בפרמיות הביטוח שדורשים משקיעים מהאג"ח הממשלתית (CDS ל-5 שנים) ירדו מהשיא ב-23 בספטמבר ועד היום מרמה של 218 נקודות בסיס לרמה של 180 נק’ בסיס, מה שתמך בירידת התשואות של האג"ח הממשלתי בישראל (ל-10 שנים) מרמה של 4.8% אז ל-4.5 היום. אנשים אוהבים לפשט דברים, להגיד שהסיכון עלה בספטמבר בגלל המחאה הציבורית (החשש לפריצת התקציב) ובגלל הסיכונים הגיאו פוליטיים (האביב הערבי והכרזת מדינה פלסטינית באו"ם) ולכן היציאה מספטמבר הפיגה חלק מאי הוודאות והתחזית שלנו קלעה בול. אלא שמבט רחוק יותר יראה לנו שאנחנו לא כאלה חכמים והיה לנו יותר מזל משכל. ירידת הסיכון של ישראל הגיעה (במקרה?) במקביל לירידת הסיכון של ממוצע 71 המדינות שנסחר עליהן CDS. אומנם ירידת הסיכון של ישראל הייתה חדה יותר (ראו גרף), מה שאכן יכול להיות מוסבר ע"י גורמים מקומיים, אבל אין ספק שביחס לעליה שלפני ובמהלך ספטמבר מדובר בירידת סיכון שולית עד זניחה שיכלה בקלות להישטף בתרחיש שבו הסיכון העולמי היה ממשיך לעלות.