כששאלו את המשקיע האגדי ביל גרוס מה היה הרגע הכי מפחיד בעבורו במשבר של שנת 2008 הוא אמר שזה היה הרגע שבו התייצב אצלו פקיד של משרד האוצר האמריקאי ואמר לו:
" "I am from the government and I am here to help”
גם אצלנו הרגולטורים פועלים לייצוב המשק, ובשבוע שעבר הודיע המפקח על הבנקים על כוונתו "להגדיל את כמות ואיכות ההון" במערכת הבנקאית בישראל, כחלק מההערכות להחלת תקנות באזל 3.
לצעד זה יש מספר משמעויות הן עבור הבנקים והן עבור המשק הישראלי בכללותו:
השפעה על הבנקים
המניות של הבנקים הופכות הרבה פחות אטרקטיביות לאור הגורמים הבאים:
הבנקים לא יחלקו דיבידנדים לתקופה של 3 עד 4 שנים.
ההון, שהבנקים ייאלצו לצבור, לא יופנה להגדלת תיק האשראי או להגדלת הרווחים, אלא פשוט יישב בצד כדי לתמוך בתיק האשראי הקיים שלהם.
במילים אחרות – הבנקים יחויבו להחזיק 50% יותר הון רק כדי לשמר את רמת הנכסים והרווח הנוכחית.
לפיכך, התשואה על ההון צפויה לרדת בכ-30% עד 50% וכנ"ל מכפיל ההון באמצעותו מתומחרים הבנקים.
• ייתכנו גיוסי הון בבנקים. מדובר כמובן בצעד שאינו מיטיב עם ביצועי המניה.
• הבנקים ימכרו אחזקות פיננסיות, אגרות חוב ואת האחזקות שלהם בחברות כרטיסי אשראי (בעיקר דיסקונט ולאומי). מכירת אחזקות אלו תגדיל את ההון העצמי אולם תוריד את הרווחיות בכ-10% עד 15%.
ההשפעה במקרה זה היא מעורבת, כאשר מצד אחד, חברות כרטיסי האשראי דווקא מהוות את אחת הרגליים הבריאות והרווחיות במערכת הבנקאית ומכירתן תקטין את פיזור ההכנסות, אולם מאידך גיסא, ייתכן כי בעיתות משבר בנקים אכן אינם צריכים להחזיק במניות של חברות תנודתיות.
• מי שצפויות דווקא ליהנות ממהלך זה של הגדלת ההון הן אגרות החוב של הבנקים, מאחר והחסינות הפיננסית של הבנקים תגדל.
ומה יקרה למשק הישראלי
• הבנקים יצמצמו מהותית או אף יקפיאו את האשראי שהם מעניקים למשק.
• הבנקים יאלצו להעלות ריבית ובכך יגדילו את עלויות האשראי במשק, יפגעו בצמיחה, יקטינו את רווחיות החברות ואת גביית המיסים (זאת מאחר והוצאות מימון מוכרות מיידית ע"י מס הכנסה).
• הבנקים יצמצמו הלוואות לעסקים קטנים ולסקטורים שמוגדרים כמסוכנים יותר, כגון חברות נדל"ן.
חשוב לזכור, כי מגזר העסקים הקטנים הוא אחד מהעסקים הגדולים במשק ולכן יש חשיבות גדולה להמשיך ולתת לו אשראי. בנוסף, במצב החדש לא ברור מי יממן את תוכניות הבנייה הנרחבות, שהממשלה מתכננת על מנת להוריד את מחירי הדירות המאמירים.
אם כך, מבחינה לעומק של ההוראה החדשה של המפקח על הבנקים נראה כי הצורך להגדיל את ההון העצמי צפוי לפגוע מהותית בתשואה על ההון העצמי, כאשר מכפילי ההון יספגו ירידה של כ-25%. אמנם ירידות השערים במניות הבנקים מאז תחילת השנה הביאו לכך שהפגיעה הצפויה מיישום הוראת הגדלת ההון כבר מתומחרת במחירי המניות (פרט לבנק מזרחי), אולם חלק ניכר מהאפסייד שהיה גלום במניות הבנקים נמחק.
לאור האמור, הקטנו חשיפה למניות הבנקים הן בקרנות המניתיות והן בקרנות המעורבות כגון ’אפסילון 10/90 דיבידנד (A1*)’ ובמקביל הגדלנו חשיפה לאג"ח של הבנקים השונים הן בקרנות אג"חיות והן בקרנות מעורבות כגון ’אפסילון (*00) תיק סולידי פרימיום’.
הוראה זו נשמעת ממש טוב, אפילו מעולה. השאלה היא איך משיגים את זה.ובכן, המפקח על הבנקים מתכוון להשיג זאת ע"י כך שיחייב את הבנקים להגדיל עד שנת 2016 את רמת הלימות הון הליבה שלהם (הון עצמי שאינו כולל הון היברידי כגון שטרי הון המירים) מרמה הנוכחית של 7.5% לרמה של 11%. לכאורה, מדובר בסך הכל בתוספת של 3.5% להלימות הון, אולם בפועל צעד זה ייאלץ את הבנקים להגדיל את ההון העצמי שלהם בכ-47% ולכן הוא מהווה שינוי דרמטי עבור המערכת הבנקאית ועבור המשק הישראלי בכלל.