הסקירה הכלכלית השבועית "השבוע במאקרו", של המחלקה הכלכלית, בחטיבה לכספים וכלכלה של לאומי, בראשות ד"ר גיל מיכאל בפמן: בשמונת החודשים הראשונים של השנה נרשמה ירידה של כ-10% במספר הדירות החדשות שנמכרו במסגרת הבנייה הפרטית, בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2010. זאת, לאחר מגמת עלייה ברורה בשנים האחרונות. בחודשים האחרונים נרשם שינוי מובהק במגמה בשוק הדיור ולצד הצמצום במכירת הדירות נרשם גידול בצד ההיצע. כך, קצב מכירת הדירות השנתי שהגיע לפני שנה, בקירוב, לכ-18 אלף דירות ירד לכ-14 אלף דירות באוגוסט. הירידה במספר הדירות שנמכרו, בין השאר, על רקע מהלכים רגולטורים שונים, לצד הגידול בהתחלות הבניה, הביאו לעליה במספר הדירות החדשות שנותרו למכירה.
לכן, עלה במהירות ומעבר לצפוי מספר "חודשי ההיצע" (היחס בין מספר הדירות שנותרו למכירה למספר הדירות שנמכרו במהלך החודש) לכ-11 חודשים. נתון זה, הוא הגבוה ב-4 השנים האחרונות. בעבר מצאנו כי בטווח שבין 10-13 חודשי היצע, פוחתים במידה ניכרת הלחצים לעליות/ירידות מחירים (הכוונה ב"מחירים" לשיעור השינוי השנתי במחירי הדיור הנומינליים הנמדדים בסקר מחירי הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אלה אינם המחירים המשמשים לחישוב מדד המחירים לצרכן). לכן, אנו מעריכים כי קצב עליית המחירים ילך ויתמתן בתקופה התקופה, כאשר ישנה הסתברות גבוהה לירידת מחירים אם וכאשר מספר חודשי ההיצע יהיה גבוה מ-13.
שווי תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור הצטמצם בכ-1.8% מאז תחילת השנה: תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור הסתכם בסוף חודש אוגוסט 2011, בכ-2,486 מיליארד ₪, ירידה של 1.8% מאז תחילת השנה. הצמצום בשווי התיק מקורו בירידה בשווי המניות שבידי הציבור, על רקע ירידת שערי המניות בבורסה בארץ. ראוי לציון כי השווי של שאר רכיבי תיק הנכסים עלה מאז תחילת השנה וכך גם משקלם בתיק. לעומת זאת, משקל המניות בארץ ובחו"ל ירד והסתכם באוגוסט 2011 בכ-22.4%. זוהי חזרה למשקל החזקת המניות שהיה בשלהי 2009.
בשני העשורים האחרונים קיימת מגמה של עלייה במשקל המניות בתיק הנכסים, כאשר באוגוסט רמתו הייתה נמוכה במעט מקו המגמה המשקף את הממוצע ארוך הטווח ואת השינויים בו. בהתחשב בכך ששאר מרכיבי התיק (הרכיבים צמודי המדד, מט"ח והרכיב הלא צמוד) הינם בעלי רמת סיכון נמוכה יותר (כלולים בהם רכיבים כגון אגרות חוב ממשלתיות וכיוב’), הרי שנראה כי במהלך שני העשורים האחרונים הציבור הגדיל, בעקיפין ובמישרין, את רמת הסיכון של תיק הנכסים הכספיים שבידיו. כידוע, עלייה בשווי תיק הנכסים מבטאת, בין השאר, תחושת "עושר" משמעותית יותר ולכך השפעה על נטייתו של הציבור לצרוך. מנגד, ירידה בשווי התיק (בגרף ניתן לראות מספר נקודות "קיצון" בהן הגיע משקל המניות לכ-12%-15%) משפיעה באופן הפוך. בחודש אוגוסט, כאמור, התאפיין תיק הנכסים במשקל מניות הקרוב לממוצע ארוך הטווח ועדיין רחוק מנקודות ה"קיצון" הגבוהות והנמוכות.
החוב הכולל של ישראל נמוך בהשוואה למדינות המערב: בשלהי חודש ספטמבר, פרסמה קרן המטבע הבינלאומית את הדוח החצי שנתי על היציבות הפיננסית העולמית (Global Financial Stability Report). במסגרת דוח חשוב זה, פורסמו נתונים על היקף ה"מינוף" של המשקים המערביים השונים בחלוקה לפי רכיבי החוב: החוב של הממשלה, משקי הבית והסקטור העסקי הלא פיננסי. הנתונים הינם אומדנים לשנת 2011 ומבוטאים במונחים של אחוזי תוצר כדי לאפשר השוואה בין המשקים השונים. אנו הוספנו לנתוני ה-IMF נתונים שחישבנו עבור ישראל, בין השאר, על בסיס נתוני החוב (למשקי הבית ולסקטור העסקי) המפורסמים על ידי בנק ישראל.
על רקע משברי החוב באירופה וארה"ב מעניינת ההשוואה הבינלאומית המוצגת בגרף הבא. לפי הנתונים, היקף החוב הכולל באירופה הוא כ-300% תוצר ובארה"ב, החוב מעט נמוך משיעור זה. למרבית המדינות המצויות כיום במשבר חוב ה-PIGS לדוגמא), היקפי חוב גבוהים יותר ב-300% תוצר. לעומת זאת, היקף החוב בגרמניה הוא מן הנמוכים.
האומדן שערכנו עבור ישראל מצביע על היות המשק הישראלי ברמת חוב/מינוף כולל הנמוכה מבין 12 המדינות המוצגות. יתר על כן, גם בחינה לפי הרכיבים השונים (חוב ציבורי, משקי בית, עסקי) מציבה את ישראל במקום נמוך במיוחד המבטא קיום של תנאים חשובים ליציבות פיננסית ברמה המשקית. נתונים אלה מהווים את אחד ההסברים ליכולתו של המשק הישראלי לעבור את המשבר הפיננסי העולמי ללא פגיעה משמעותית. חברו יחד, משמעת תקציבית ושמרנות של המערכת הבנקאית בהעמדת אשראי למשקי בית ולעסקים, בהשוואה לגודל המשק, כצעדים שתמכו עד כה ביכולתו של המשק הישראלי לשמור על יציבותו הפיננסית ולהמשיך לצמוח בקצב מהיר גם בתקופת של משבר מתמשך.