אמיר כהנוביץ’, כלכלן ראשי כלל פיננסים בסקירה עולמית-יומית: מדדי המניות נופלים היום בכל העולם על רקע דחיית מועד ההחלטה לגבי העברת סיוע נוסף ליוון ועל רקע כוונת ראשי מדינות האיחוד לבצע "שינויים טכניים" בקרן הסיוע (ראו הרחבה) עוד משפיע על המגמה השלילית היא הורדת תחזיות הצמיחה העולמית ע"י בנק ההשקעות גולדמן זקס עבור השנה והשנה הבאה (ל-3.8% ול-3.5% בהתאמה) וצופה כעת מיתון בגרמניה ובצרפת. מגיבים או תומכים בירידות הם מחירי הסחורות בעולם (ראו הרחבה) ובראשן מחירי חומרי הגלם, מה שמעלה את חשש המשקיעים שמדובר באיתות נוסף על התקררות הביקושים העולמיים (כשאלה פחות מושפעים ממסחר ספקולטיבי אלא יותר מפעילות כלכלית). גם מדד מנהלי הרכש בתעשייה, שפורסם אתמול בארה"ב והפתיע לטובה, לא הצליח לעודד את המשקיעים ליותר מכמה דקות (ראו הרחבה).
הירידות במדד ת"א 100 נכנסות היום לחודש ה-7 ברציפות, רצף ירידות חריג במשכו (ראו הרחבה).
מדד הפחד (ה-VIX) זינק אמש ל-45 נק’ וממשיך לאותת על סביבה היסטורית נוחה לכניסה להשקעה במניות (הרחבנו בנושא אתמול). הבוקר המשקיעים חוזרים אל האג"ח הממשלתיות בעולם, ובולטת (ואולי גם מרגיעה) החזרה לאג"ח הממשלתית הגרמנית (כשהתשואה ל-10 שנים יורדת ל-1.72%).
קרן עם ההגנה המשולשת: מנהיגי אירופה החליטו אתמול לדחות את ההחלטה בנוגע להעברת התשלום הקרוב במסגרת חבילת הסיוע ליוון ל-13 באוקטובר, ודנו בשינויים טכניים בחלק השני של החבילה (בסכום של 110 מיליארד יורו). החלק השני של חבילת הסיוע, עליו כזכור הוחלט כבר ביולי 2010, עדיין מחכה לאישורן של 3 מדינות בטרם יאושר לגמרי (אתמול הייתה התקדמות בנקודה הזאת עם פינלנד), עדיין מחכה שיוון תעמוד בתנאים שהציבו לה כדי לקבל את הסיוע ועדיין מחכה לראות איך מגדילים את הקרן כדי שתהיה מסוגלת לספק פתרון להתפשטות של המשבר.
הבהילות כרגע נובעת מהעובדה כי ללא התשלום הקרוב, בסך 8 מיליארד יורו, לא תוכל יוון לעמוד במכלול חובותיה כבר בחודש הבא ותיכנס לחדלות פירעון.
המשקיעים רוצים קרן עם הגנה משולשת, גם מנקה (את יוון), גם מבריקה (את הבנקים) וגם משאירה ריח נעים (משאר מדינות ה-PIIGS): בקרן הסיוע (EFSF) הושקעו כבר 440 מיליארד אירו. כ-400 מיליארד מתוכם "ישרפו" רק על רכישת החובות של יוון, אח"כ ישרפו עוד כ-800 מיליארד אירו כדי למנוע התמוטטות של מערכת הבנקאות בפורטוגל, איטליה, ספרד צרפת (כנראה בסדר הזה) ואח"כ צריך שיישאר כסף להבטיח אמון באג"ח של שאר מדינות ה-PIIGS.
מחירי הסחורות יורדים גם בגלל התחזקות הדולר: מדד מחירי הסחורות, ה-CRB, ירד מאז תחילת חודש מאי בכ-6% ואת רוב אותה ירידה עשה בחודש ספטמבר. אומנם רבים מקשרים (ובצדק כנראה) את הירידות האחרונות לסימני ההאטה בעולם, אך שריך גם לזכור כי מחירי אותן סחורות נקובים בדולר ולכן ההתחזקות של הדולר היא גם גורם שהביא לירידת מחירי הסחורות במונחים ריאליים. מצד שני, יתכן מאד שחלק מגורמי ההאטה בעולם, שהביאו לירידת מחירי הסחורות הביאו גם להתחזקות הדולר (בריחת משקיעים לנכסים בטוחים)
מדד מנהלי הרכש בתעשייה שיפר בחודש ספטמבר מ-50.6 נק’ ל 51.6 כאשר הצפי היה לשמירה על יציבות. נזכיר כי כל נתון מעל 50 במדד מרמז על צמיחה ולכן הוא מאותת כביכול כי הסיכוי לחזרה למיתון נמוך. לכן, מובן למה עם פרסום המדד, הנחשב למוביל שוק, הגיבו שוקי המניות בעליות, אך לא מובן על פניו למה אלה נמשכו רק מספר דקות. אחת הסיבות היא המגמה השלילית של המדד, שמתקשה לשכנע את המשקיעים שהפתעה מעלה היא פרמננטית. די ברור שהמדד מפלרטט בצורה מסוכנת עם קו ה-50 לאחר נפילה קשה מרמות של מעל 60 רק לפני כחצי שנה. בדיקה היסטורית מראה שבפעם האחרונה שמדד ה-ISM ביקר ברמת ה-60 נקודות ולאחריה רק פלרטט עם הרמות הנמוכות ונמנע לבסוף מירידה מתחת לקו ה-50 הייתה לפני יותר מ-35 שנה (ראו גרף). כלומר, יש סיכוי גבוה יותר שימשיך להתדרדר לפני שישתפר.
כמה (זמן) עוד אפשר לרדת? מדד ת"א 100 הושק בסוף שנת 1991 וחווה מאז 91 חודשים של תשואה שלילית (מתוך 237 החודשים). רק פעמיים מאז אותה שנה הגיעו אותם חודשי ירידה ברצפים של מעל 6 חודשים - ב-2008 והשנה. מאז אפריל ירד מדד ת"א 100 ללא הפסקה והשלים בספטמבר חודש שישי ברציפות של ירידות.
אמנם המדגם בישראל קטן (19 שנה) אך גם בדיקה על מדד ה-S&P500 האמריקאי מציגה תמונה דומה – מאז שנות ה-50 רק בשבעה מקרים ירד המדד למשך זמן של יותר מ-5 חודשים ברציפות ובמקרה החריג ביותר למשך 9 חודשים (במהלך שנת 1974).
על פניו, גם במשבר חמור ככל שיהיה לא צריכות הירידות להימשך זמן ארוך ויכולות להתממש גם בזמן קצר. מה מאפיין משברים בהם הירידות היו ממושכות? הגורם העיקרי שמשפיע על משך זמן הירידות הוא הודאות לגבי התרחיש העתידי. במידה וקיימת ודאות לקטסטרופה, מגיב שוק המניות בירידות פתאומיות וקצרות וכאשר אין ודאות וכאשר המשבר הוא מסוג משבר מתגלגל מתארך זמן הירידות. במקרה הנוכחי, במשבר של היום, די ברור שיש בעיית חובות באירופה אך גם ברור למשקיעים שיש דרכים לרכך אותו מאד ואולי אפילו להתאושש, אלא שאותו ריכוך תלוי בהחלטות פוליטיות, הן של המדינות המסייעות (בהעברת כספים) והן של המדינות הבעייתיות (לבצע תוכניות צנע). מכאן שכל יום שעובר ומועד תשלום החובות מתקרב ובמקביל לא מתקבלת החלטה פוליטית משמעותית, המשמעות היא שהמצב מחמיר ומצדיק עוד ירידות.
ועדיין, ההיסטוריה מראה שגם לקבלת החלטות פוליטיות יש זמן "בישול", והוא לרוב קרוב מאד לחצי שנה. ולכן נראה שכיום אנו מתחילים להיות קרובים לנקודת הרתיחה שבה תתקבל החלטה, לכאן או לכאן.
היום יפורסם בארה"ב נתון הזמנות ממפעלים שצפוי שנותר בחודש אוגוסט ללא שינוי.