סבינה פודבל מלידר מפרסמת היום (ג’) סקירה על שוק התקשורת: מניות התקשורת היוו את אחד העוגנים העיקריים בתקופת המשבר הקודם. ככלל, הסקטור נתפס כדפנסיבי מאחר שהחברות הפועלות בו הן חברות מקומיות והחשיפה שלהן למשברים הפיננסיים נמוכה, וכן לאור העובדה כי שירותי התקשורת הפכו בשנים האחרונות למוצר בסיסי שמתאפיין בביקוש קשיח יחסית. כמו כן, סקטור התקשורת נהנה בשנים האחרונות מצמיחה גבוהה יחסית כתוצאה מהתפתחויות טכנולוגיות שהובילו לגידול בהוצאות משקי בית על שירותי תקשורת.
שנת 2011 הייתה שנה רוויה בהתפתחויות בענף התקשורת, לרבות כניסה לתוקף של גזרות רגולטוריות בתחום הסלולר שהובילו לפגיעה בתוצאות העסקיות של החברות בתחום וסללו דרך לכניסתם העתידית של מפעילים חדשים. בנוסף, במהלך השנה הלכו וגברו הציפיות לפגיעה אפשרית בחברות בתחום הנייח כתוצאה מהמלצות של ועדת חייק וקידום מיזם התקשורת של חברת החשמל. כל הדברים האלו יצרו סנטימנט שלילי בקרב המשקיעים והכבידו על מניות הסקטור.
אנו סבורים כי הסיבה המרכזית לביצוע חסר של מניות הסקטור נובעת מהחמרת הרגולציה והגברת התחרות בענף התקשורת, אשר הובילו בין היתר לפגיעה בתוצאות העסקיות של החברות בענף ויצרו סנטימנט שלילי בקרב המשקיעים. אנו מאמינים כי התמחור הנוכחי של מניות הסקטור מגלם במידה הולמת את האיומים הרגולטוריים ואת הגברת התחרות.
מידת החשיפה של מניות הסקטור לשווקים העולמיים ולמשבר הפיננסי ממשיכה להיות נמוכה: חברות התקשורת הישראליות הן חברות מקומיות, הפונות לשווקים בישראל בלבד. על כן סביר להניח כי הפעילות שלהן לא צפויה להיות מושפעת באופן ישיר מהמתחרש בשווקים העולמיים, להבדיל למשל, מחברות מוטות ייצוא.
הביקוש לשירותי תקשורת הינו יחסית קשיח. שירותי תקשורת מהווים כיום מוצר בסיס, שהפך להיות מוצר הכרחי בכל משק בית ובית עסק. יתרה מכך, ההתפתחויות הטכנולוגיות מרחיבות את מגוון השירותים והמוצרים שניתן לספק ולצרוך ומבטיחות רמות ביקושים גבוהות גם בעתיד.
לאור האמור, אנו מסיקים כי גם במקרה של החמרת המשבר הפיננסי בחו"ל וההתפשטות האפשרית של המשבר לישראל וגם במצב של החמרה במצב הגיאופוליטי, רמות הביקושים לשירותי תקשורת לא יושפעו באופן ניכר, לכן לא צפויה פגיעה משמעותית בתזרימי המזומנים של החברות בתחום.
הסקטור לא נמצא בפוקוס של המחאה החברתית ובשלב זה ההשפעה היחידה המהותית עליו היא הקפאת הרפורמה במס: בגלל ואף בזכות המעורבות המוגברת של הרגולטור בענף והגזרות הרגולטוריות הרבות שנכנסו לתקוף במהלך השנה, אנו מתרשמים כי הסקטור לא נמצא במיקוד המחאה, ואינו עומד בראש סדר העדיפויות של ועדת טרכטנברג ו/או ועדת הריכוזיות. לכן אנו סבורים כי בשלב זה למחאה החברתית לא צפויות להיות השלכות מהותיות על תמחור חברות התקשורת.
יחד עם זאת, לא ניתן לפסול חלופה כי ברוח התקופה הציבור ינסה ידרוש החלת מגבלות וגזרות נוספות על החברות בענף. עם זאת, על רקע ההתפתחויות האחרונות בענף ובהתחשב בשינויים הצפויים בו בשנים הקרובות, אשר מרביתם נועדו לשפר את מעמדו של הצרכן הישראלי, אנו סבורים כי הסקטור לא יהיה במוקד האש הציבורי בתקופה הקרובה.
ההשפעה המהותית היחידה על חברות התקשורת בשלב זה תהיה ככל הנראה ההקפאה של הרפורמה במס החברות, אשר נועדה להוריד את שיעור המס לרמה של 18% בשנת 2016. מסתמן כי הרפורמה תוקפא באופן כמעט ודאי, לתקופה לא קצובה, ואף ייתכן שיוחלט על תוספת של כ-1%-2% למס החברות הנוכחי.
אנו מאמינים כי מידת החשיפה של מניות התקשורת למשבר בשווקים העולמיים ולמחאה החברתית נמוכה יחסית וסבורים כי התמחור הנוכחי של החברות בשוק מגלם את מרבית האיומים התחרותיים והרגולטוריים הצפויים בתקופה הקרובה. לכן אנו בדעה כי הסקטור מהווה כיום חלופה להשקעה דפנסיבית ועשוי לשמש מקלט עבור המשקיעים מפני המשך החמרת המצב בשווקים. עם זאת, אנו מוצאים לנכון לעדכן את מחירי היעד של המניות הנסקרות על ידינו, בזק, סלקום ופרטנר, בין היתר, על רקע הצפי להקפאת הרפורמה להורדת שיעור מס חברות ועל רקע העלייה ברמת הסיכון הכללית בשוק.
תמחור. אנו ממשיכים להמליץ על סלקום פרטנר בתשואת שוק, עם עדיפות לסלקום. כמו כן אנו מורידים את מחירי היעד של החברות מהסיבות הבאות:
סלקום. אנו מורידים את מחיר היעד מכ-95 ₪ לכ-84 ₪, כאשר הסיבות העיקריות לכך הינן עדכון תחזית הוצאות המס עקב ההקפאה הצפויה של הרפורמה להורדת שיעור מס חברות והעלאת שיעור היוון מ-9% ל-9.5% בשל העלייה בסיכון הכללי בשוק, והגברת הלחצים על בעלי השליטה בשל המשבר הפיננסי בשווקים בעולם וההשלכות האפשריות של ועדת הריכוזיות.
פרטנר. אנו מורידים את מחיר היעד מכ-50 לכ-40 ₪, כאשר הסיבות העיקריות לכך הן עדכון תחזית המס, בדומה לסלקום, והעלאת שיעור היוון מכ-9.25% לכ-10%, שיעור זה הינו גבוה ביחס סלקום והוא נובע מעליה בסיכון הספציפי של החברה.