בנק ישראל מפרסם היום (ב’) את פרוטוקול הדיונים המוניטריים לקבלת החלטת הריבית לחודש ספטמבר. ארבעה חברי הנהלה המשתתפים בדיון ממליצים לנגיד לגבי גובה ריבית בנק ישראל הרצויה למשק. בדיון לגבי החלטת הריבית לחודש ספטמבר 2011, ארבעה חברי הנהלה המליצו להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25 אחוזים.
המשתתפים בדיון עסקו במספר נושאים: סביבת האינפלציה ורמת הציפיות לאינפלציה, סביבת הפעילות הריאלית, השפעות תרחישים שליליים על המשק הישראלי ובכללם ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסביבה הגיאו פוליטית, התפתחות שע"ח וכן מחירי הדירות.
בנושא רמת האינפלציה והציפיות לאינפלציה התרכז הדיון בעיקר בירידה החדה בציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק ההון ל-12 החודשים הבאים. צוין כי מקור הירידה הינו בהפנמה של סביבת האינפלציה החדשה כתוצאה מההאטה העולמית והציפיות להמשכה אשר תתבטא בירידה בביקושים העולמיים ותמתן את הלחצים האינפלציוניים. גורמים נוספים אשר הוזכרו לירידת הציפיות לאינפלציה הם מדד יולי אשר היה נמוך מתחזיות כל החזאים והמחאות החברתיות נגד יוקר המחיה.
בנושא סביבת הפעילות הריאלית, צוין כי למרות הירידה ברביע השני בקצב גידול הייצוא, הפעילות המקומית עדיין גבוהה וישנה סבירות נמוכה כי המשק הישראלי נמצא כעת בתחילתו של מיתון. כמו כן, צוין כי לאחר קצב צמיחה גבוה ברביעים האחרונים, אין זה בלתי סביר שתהיה האטה מסוימת. הוזכרו בין היתר המשך הגידול הצריכה הפרטית לנפש, בניכוי בני קיימא, ההשקעה בבנייה למגורים שצפויה להמשיך לגדול על רקע הגידול המתמשך בהתחלות הבנייה וההשקעה במכונות וציוד. הוזכר גם כי אמנם בשנה האחרונה חלה ירידה במדד אמון הצרכנים של "גלובס", אך רמתו לא חורגת מזו ששררה בתקופת הצמיחה שקדמה למשבר העולמי. בנוסף, הוער כי הציפיות לגבי המשך הפעילות, לפי סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס ומדדי אמון הצרכנים של "גלובס" ו"בנק הפועלים", הן חיוביות.
נושא מרכזי בדיון עסק בתרחישים עתידיים העלולים להשפיע לרעה על המשק הישראלי ובעיקרם התפנית השלילית בארה"ב ובאירופה אשר הובילה לכך שהשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. הוזכרה בין היתר האווירה הפסימית בעולם ביכולת המדינות המפותחות להימנע מכניסה למיתון חוזר, וזאת עקב נתוני הצמיחה הנמוכים מהמצופה אשר פורסמו בתקופה הנסקרת, עדכוני צמיחה עתידיים כלפי מטה, הירידות בשווקי המניות בעולם, וכן הרמה הגבוהה של יחס חוב-תוצר בחלק ניכר מהמדינות ומגבלות פוליטיות אשר לא יאפשרו שינויים מרחיקי לכת במדיניות פיסקאלית. הוער גם כי אחד האינדיקאטורים לסבירות חזרת העולם למיתון חוזר תהיה תגובת שווקי המניות בעולם בתקופה הקרובה. צוין גם כי בשבועות הקרובים צפוי להגיע מידע רב, יחסית לתקופות רגועות יותר, על אופיין של צעדי מדיניות אפשריים במדינות מפותחות כתגובתן להרעה המסתמנת בפעילות הכלכלית. בנוסף, הועלה חשש מתרחישים גיאו פוליטיים שונים בעליי השפעה שלילית על המשק הישראלי. למרות כל אלה, הוזכר כי מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי בעת הזאת יאפשר לו לספוג זעזועים אלה עם פגיעה מתונה יחסית.
נושא שע"ח עלה בין היתר, בהקשר השפעתו על הייצוא. צוין כי רמת שער החליפין משפיעה בפיגור ויתכן כי ההאטה בייצוא ברביע השני הושפעה מהייסוף בשקל ברביעים הקודמים. כמו כן, הוער כי נתוני הייצוא, במיוחד יצוא השירותים המהווה המקור העיקרי להאטה בסך היצוא, הינם מבוססים על אומדנים ראשוניים ויתכנו עוד שינויים בסעיף זה. בנוסף הוזכר כי הפיחות בתקופה האחרונה, אם יימשך, צפוי לתמוך בייצוא בעתיד. נושא שע"ח עלה גם בהקשר השפעתו על הציפיות לאינפלציה כאשר צוין כי התמסורת בין הפיחות לרמת המחירים נתפסת כנמוכה והיא לא צפויה ליצור לחצים אינפלציוניים חזקים.
בנושא מחירי הדירות, צוין כי במקרה של שינוי כיוון בריבית, הצעדים המקרו יציבותיים אשר ננקטו צפויים להמשיך ולרסן את הביקוש לדירות. יחד עם זאת , במקרה הצורך, הוזכר כי ישקלו צעדים נוספים.
בהתחשב בירידה בציפיות לאינפלציה ובהתמתנות האינפלציה בפועל מחד, ומאידך בפעילות המקומית הממשיכה לגדול, באי הוודאות הגיאו פוליטית, ועל רקע אי הוודאות בעוצמת התפנית השלילית במשק העולמי והשפעתה הצפויה על הצמיחה בישראל, המליצו ארבעה מחברי הפורום על הותרת ריבית בנק ישראל ללא שינוי בחודש ספטמבר. צעד זה עולה בקנה אחד עם חתירה להשגה הדרגתית של יעד האינפלציה המביאה בחשבון את השיקולים הנוספים שצוינו.
לאור מכלול הגורמים החליט הנגיד להותיר את הריבית לחודש ספטמבר ללא שינוי ברמה של 3.25%. בהודעה על החלטת הריבית, בנק ישראל הדגיש את התנאים להלן שהכריעו בעד הותרת הריבית לחודש ספטמבר 2011 ללא שינוי:
בצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים הנמדדות משוק ההון ואלו של החזאים נרשמה ירידה משמעותית בחודש האחרון והן עומדות כעת על 2% ו-2.5% בהתאמה. התחזית העדכנית של חטיבת המחקר היא שהאינפלציה תיכנס ליעד לקראת סוף שנת 2011, לעומת אמצע 2012 בתחזית הקודמת. מדד יולי הפתיע באופן משמעותי כלפי מטה, לאחר שארבעת המדדים הקודמים, בניכוי גורמי עונתיות, תאמו את טווח יעד האינפלציה . יחד עם זאת, האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית עדיין נמצאת מעל היעד, 3.4%.
שעור הצמיחה ברביע השני היה מתון יחסית לרביע הקודם, בעיקר כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא, בעוד שהביקושים המקומיים המשיכו לגדול. ההתפתחויות מאז החלטת הריבית הקודמת המצביעות על תפנית שלילית בפעילות בארה"ב ובגוש האירו, יחד עם הסיכונים הגיאו פוליטיים עלולים להשפיע על הפעילות הכלכלית בישראל. יחד עם זאת, מצבו הטוב יחסית של המשק הישראלי בעת הזאת יאפשר לו לספוג זעזועים אלה עם פגיעה מתונה יחסית.
קצב העלייה במחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים ממשיך להיות גבוה אך נרשמה בו התמתנות זה החודש השני; בחודש יוני עמד על 12.5%. יחד עם זאת, השפעת העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות, הצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן והמשך הגידול במספר התחלות הבניה, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה.
התפנית השלילית בארה"ב ובאירופה הובילה לכך שהשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כמו כן, החודש הודיע ה-Fed כי יותיר את הריבית ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013.