סקירת יומית של האירועים הכלכליים מאת מחלקת המחקר של FXCM: לאורך השנים, פיתחנו תחושה טובה לגבי יכולתו של השוק הישראלי "לנבא" את עוצמתה של בעיה פיננסית עולמית. במשך השבוע (מיום שני ועד חמישי) שוק המניות שלנו שבוי בידי החוזים העתידיים על מדידי אמריקה, ומה שקורה ב-DAX, אבל בימי ראשון הוא מצליח להראות את דעתו הבלתי משוחדת.
וכך, אם מתקיימות עליות בשוק המקומי, למרות סיום בעייתי בעולם שיום שישי, למדנו להניח שזו מהווה סימן להיפוך, וזאת בטווח הקצר לפחות. לעומת זאת, כאשר עוצמת הירידות אצלנו, בימי ראשון, חזקה יותר במימדיה הטכניים (מומנטום) ממה שהיה בסוף השבוע, למדנו לראות בכך סימן לאישור שלב עוצמתי מתמשך גם הוא בשווקי העולם.
כך היה הפעם. יום שישי שעבר, לאחר נאומי ברננקי ואובמה, הציג כבל עם ועולם את האכזבה הגדולה של המשקיעים ממעשי קובעי המדיניות באירופה ובארה"ב. אולם, עוצמת הנפילות אצלנו גברו על אלו בחו"ל, ובכך אותתו לתחילה של בעיה גדולה בפתיחה השבועית.
זו נראית בעליל ברגעים אלו, ובכל מסכי השווקים הפיננסיים. מתחיל להסתמן ריח דומה למה שיכולנו להריח בתקופת קריסתו של בנק ליהמן ב-2008, דהיינו נקודת חוסר איזון שמאופיינת בחוסר שליטה של הפוליטיקאים ושל הפקידים השונים.
הפעם מדובר כמובן על יוון, אפשרות של הכרזתה כחדלת פירעון, ואולי אף עזיבתה של האיחוד המונטרי. יש לזכור שע לפי מחירי הנגזרים המהווים ביטוח על האג"ח שלה (CDS) ועל פי התשואה על האג"ח הקצר שלה מדובר כרגע על סיכוי הקרוב ל-100% שדברים אלו יקרו.
פרישתו של נציג גרמני חשוב מן הבנק האירופי המרכזי, כישלונה של מרקל בבחירות האזוריות האחרונות, והתוצאות הכלכליות הקשות לאחרונה במשק הגרמני, רק מעצימים את התחושה שלא יהיה מנוס מכך שגרמניה תתנער מן ה"סולידריות" הכפויה עליה עד כה. היורו (1.36) מצביע על כך בבירור.
אצלנו ממשיכה הקורלציה ההפוכה שראינו בשבועות האחרונים (דולר עולה – מניות נופלות), וכך המטבע האמריקאי הגיע אצלנו ליעדו שקבענו כאן: 3.73, לפני שהחל בתיקון מינורי. צפו לשלב ההפנמה בצורך להיפטר מן המדינות הבעייתיות ביותר בגוש היורו, כי שלב זה עדיין לפנינו עדיין לפנינו.