למחוזי בתל אביב הוגשה תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 700 מיליון ש"ח כנגד חברת השקעות דיסקונט ( דסק"ש) בפרשת ההלוואות לחברת כור תעשיות על ידי בעלי המניות בה: דסק"ש ( 63%) ו-אי.די.בי. חברה לפיתוח (12%). התובעים, שלמה גדות מכ"ס בעל מניות דסק"ש ו-גבע גזית מכ"ס בעל אג"ח של החברה, מציינים בכתב התביעה כי כור תעשיות רכשה 3.2% מן הבעלות בבנק השוויצרי "קרדיט סוויס" באמצעות רכישת מניות הבנק בסכום של כ-7 מיליארד ש"ח בעזרת אשראי שנטלה ממספר גופים פיננסיים זרים.
מניית קרדיט סוייס טוענים התובעים איבדה בשלושת החודשים האחרונים מעל 30% מערכה ובששת החודשים האחרונים מעל 40%. כור פנתה דסק"ש ולאי.די.בי. בעלות השלטטה בה ולבקשת כור ועל מנת למנוע את אובדן השקעת העתק שלה במניות קרדיט סוייס החליטו בעלות השליטה להעניק לה הלוואות כדלקמן: אי.די.בי העניקה הלוואה בסך כ-87 מיליון ש"ח דסק"ש בסך כ-413 מיליון ש"ח ובסה"כ כ-500 מיליון ש"ח, דהיינו סכומי ההלוואות תואמים פרו-ראטה לאחזקותיהם הישירות של המלוות בכור. באמצעות כספי ההלוואות הגדילה כור את יתרת הפקדונות המשועבדים כבטוחה לאשראים שהועמדו לה על ידי התאגידים הפיננסיים הזרים המובטחים במניות קרדיט סוייס, והקטינה בכך את היחס בין יתרת האשראי שנטלה לרכישת המניות, לבין שווי המניות אותן העמידה כבטוחה לפרעונו.
בתביעה נאמר כי ביום 10.8 העמידה דסק"ש לרשות כור הלוואה נוספת בסך 165 מיליון ש"ח ובסה"כ 578 מיליון ש"ח. לטענת התובעים, דסק"ש חטאה כלפי בעלי מניותיה-חברי הקבוצה- בעך שהעמידה אשראי באמצעות כספי ההלוואות לחברה שהיא מבעלי השליטה בה, כאשר עצם העמדת ההלוואות ותנאיהן המסחריים ( ללא ריבית ובטחונות) הם בניגוד לטובתה ולטובת בעלי האג"ח ומניותיה, פעלה להעדפת אינטרס זר ובניגוד עניינים לרעת בעלי מניותיה ומחזיקי האג"ח שלה, פעלה להעדפת בעלי ניירות הערך של כור על פני בעלי ניירות הערך שלה, ובמעשיה גרמה לירידת ערכי ניירות הערך שלה בבורסה לניי"ע מעבר לירידת המדד אליו היא משתייכת באותם ימים, ובכך גרמה לירידת שער המניה ולעליה בתשואת האג"ח המשקפת את היותו נושא סיכון גבוה, סיכנה את השקעתם של חברי הקבוצה באופן בלתי סביר ובלתי הפיך, הציגה ודיווחה מצגי שווא, תוך הסתרת עובדות מהותיות ומשמעותיות בדיווחיה.
ביהמ"ש מתבקש על ידי התובעים לחייב את דסק"ש לפצות כל מי שהחזיק במניותיה או באג"ח שלה מיום 3.8 בסכומים הנובעים משיעור ירידת המניה והאג"ח במהלך הימים שבין 3.8 ועד 11.8 בסכומים המוערכים ב-700 מיליון ש"ח. במסגרת כתב התביעה נאמר כי ביום 9.8 הורידה חברת מידרוג את דירוג אגרות החוב שהנפיקה דסק"ש בגין בין השאר העמדת ואופן העמדת ההלוואה כור ועוד באותו היום נאלצה כור למכור נתח ניכר של מניותיה בקרדיט סוייס במטרה להקטין את יחס החוב\בטוחה. תמורת המניות הסתכמה בכ-918 מיליון ש"ח וחלקה של דסק"ש בהפסד בגין מכירתן כ-169 מיליון ש"ח מתוך הפסדיה של כור שהסתכמו ב-268 מיליון ש"ח. ביום 10.8 דיווחה כור כי היא נאלצת לדרישת הרשות לניי"ע להכיר בפער השלילי של כ-1.8 מיליארד ש"ח שבין שווי מניות קרדיט סוייס שברשותה, לבין עלותן. הפרש זה ייחשב למעשה כהפסד ויקטין את יתרת העודפים של כור בסכום זה. חלקה של דסק"ש עולה לכדי 1.1 מיליארד ש"ח.
התובעים מאשימים את דסק"ש בהפר בוטה של הדין וכללי הממשל התאגידי באישור ההלוואות לכור מבלי הבאתן לאישור האסיפה הכללית ובאחריות לקריסתה של מנייתה ולהפסד כספי לבעלי ניירות הערך שלה ולמחזיקי יחידות השתתפות באג"ח בתקופה שמיום פרסום הודעתה של דסק"ש בדבר ההלוואה לכור ועד ליום 11.8. בנוסף לסעד הכספי מתבקש ביהמ"ש להורות לדסק"ש לכנס אסיפת בעלי מניות אשר יקבלו נתונים אמיתיים, ידונו ויצביעו בדבר ההלוואה והגדלתה לרבות תנאי ההלוואות שהעניקה דסק"ש לכור, ובמידה והאסיפה לא תאשר את העמדת סכומי ההלוואות בתנאים בהם ניתנו, לחייב את דסק"ש בהשבת הכספים.
התובעים מיוצגים על ידי עוה"ד יוחי גבע ואורלי בן עמי.
טרם נתקבלה תגובתה של דסק"ש.
באדיבות יצחק דנון, דסק החדשות של אתר הפורומים המשפטיים – מענה מקוון הניתן על ידי עורכי דין מומחים בתחומם.